אני מודה לכל מי שמעבירים ביקורת ופעילים במאבק לשימור הדמוקרטיה הישראלית. משתדל לקרוא בתשומת לב את הביקורת העניינית וללמוד ולהפיק לקחים. כמה הערות: 1. כמו שציינו רבים, אני לא נבחר ציבור ולא מייצג באופן רשמי אף אחד. דדי שמחי ואני אמרנו את זה עשרות פעמים לכל מי שפגשנו וגם בראיונות, ואף הדגשנו את זה בפני הקהל שנכח בוועדת החוקה של הכנסת בדיון אתמול. 2. כל מי שחושב אחרת ממני מוזמן לפעול בכל דרך דמוקרטית אפשרית כדי לשכנע נבחרי ציבור ואנשים אחרים בצדקת דרכו. אנחנו מדינה דמוקרטית, אני מקווה שתסכימו איתי שמותר לי ולכם לפעול, כל אחת ואחד על-פי ראות עיניו. 3. אני חוזר על מה שאמרתי בעשרות הזדמנויות: זה לא התהליך הנכון לחוקק חוק משמעותי ורגיש שכזה. אמרתי את זה גם בוועדת החוקה בכנסת אתמול. אבל אני מגיב למצב נתון, לא מצב שאני יזמתי. יש מי שחושבים שאסור להתייצב לדיון הזה בגלל שהתהליך לא ראוי, בגלל שבצד השני יש מי שזוממים להחריב את הדמוקרטיה הישראלית או מכל סיבה אחרת. אני מכבד, אבל לא מסכים. יש מי שחושבים שהאופוזיציה צריכה להחרים דיון כזה, אני חושב (ואני מכבד את מי שחושב אחרת) שאפשר וצריך להתייצב לדיון הזה כדי לשפר את החוק המוצע ולכוון אותו למקומות הנכונים. 4. התוצאה של אי-התייצבות לדיון לא תהיה הסרת החוק הזה מעל סדר היום. זה לא קשור אליי או אל דדי שמחי. היה נחמד וגם ראוי אילו הממשלה הזו לא הייתה עוסקת בשום דבר פרט להחזרת החטופים, החזרת הביטחון לתושבי ישראל, הקמת ועדת חקירה ממלכתית, והתפזרות הכנסת לקראת בחירות. לצערי זה לא המצב והאופוזיציה בכוחות דלים של 51 ח"כים לא יכולה לעצור כמעט שום חקיקה בכנסת. תשפיעו על הנבחרים שלכם בדרך שנראית לכם, כל אחד על-פי ראות עיניו. אני מצפה מהנבחרים שלי להתייצב לעימותים פוליטיים במקום בו עדיין ניתן להשפיע. למשל, בדיונים על התקציבים, או במלחמה בלתי מתפשרת נגד חוק ההשתמטות ובמקומות אחרים בהם ניתן לעשות מעשה, כולל החוק הנידון. זו דעתי וכאמור אני מכבד דעות אחרות. 5. יש הרבה מאוד סימני קריאה בביקורות שמגיעות אליי. הרבה אנשים משוכנעים לגמרי בצדקת דרכם ובכישלון המוסרי/ערכי/פוליטי/פרקטי של הדרך שלי. אני מציע לכל המבקרים לאמץ את הגישה שלי לדיון מעין זה: אין כאן צדק מוחלט, אין כאן אמת אחת גורפת, זה לא דיון שיש בו פתרון בית ספר, הוא כולל נושאים ערכיים, משפטיים, פוליטיים ולוגיים ביחד. וגם משא-ומתן מפרך. דרך המוצא לפתרון הנכון היא מורכבת ואיש לא יכול לטעון ברצינות שהוא יודע בוודאות איך לייצב את הדמוקרטיה הישראלית, איך להגן עליה, איך לחזק אותה וכל דרך אחרת איננה ראויה, היא טעות מוחלטת והיא כישלון מוסרי/ערכי של הנוקט בה. 6. לכל מי שמפקפק במניעים שלי, הנה תשובתי: אני לא מחפש בית פוליטי בשום מקום, ואני לא חושב שאחפש בית כזה בעתיד. מדינת ישראל חשובה לי ויקרה לי עד בלי די, לא פחות מכל מי שהעיר לי, מי באופן מכבד ומי בקללות ובכינויי גנאי. עשיתי ואעשה למען המדינה ולמען הדמוקרטיה הישראלית, לא פחות מכל אחת ואחד מהטוענים כלפיי. אף אחד מכןם לא יכול לטעון כנגד הבסיס הערכי, המוסרי או האידאולוגי שמניעים אותי. הייתי אחד מראשי המאבק בביטול עילת הסבירות (מאבק שהצליח בבג"צ), הייתי היוזם של המהלך לעתירת המשפחות לבית המשפט העליון בנושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אעשה בעתיד כל מה שאוכל כדי להמשיך לתרום למדינת ישראל ולעתיד של הילדים והנכדים שלי פה במקום הזה. 7. אני מתכוון להמשיך לקדם את המתווה הנידון. כבר עכשיו יש שיפורים משמעותיים והצעות רבות שקיבלנו מאנשים שטרחו לבחון את הצעת החוק ולהתייחס ברצינות לגופו של עניין. אני מזמין את כל מי שרוצה להתעמק ולחשוב עניינית לשלוח לי הערות והצעות קונסטרוקטיביות. ביום שאחשוב שהחוק המוצע מרע את מצבה של הדמוקרטיה הישראלית אהיה הראשון שאתייצב להסיר את תמיכתי ולעדכן את כולכןם בעובדה הזו. אבל שלא תהיה לכןם אשלייה: החקיקה בכנסת תתקדם, בדיוק כפי שהייתה מתקדמת אילו דדי שמחי ואני בכלל לא היינו קיימים. אנחנו משפיעים ומנסים לשנות ולשפר וגם מצליחים במקומות מסוימים. אני מקווה שכמה שיותר מחוקקים נבחרי ציבור יתייצבו לדיון ויתרמו לשיפור מרכיבים בחוק, רובם בכלל לא קשורים לימין או שמאל, אלא פשוט מרכיבים שניתן לטפל בהם במקצוענות ראויה. אני מאחל לכולנו עשייה פוריה למען מדינת ישראל, כל אחת ואחד במה שיבחרו לעשות. שיחזרו החטופות והחטופים במהרה הביתה, שכל החיילים ישובו לשלום, תמיד.