מפברואר 1979 הפכה אירן - ללא יכולות גרעיניות - למוקד עולמי של טרור, מלחמות, הברחת סמים, הלבנת הון והפצת מערכות לחימה מתקדמות. מתחילת שנות ה-80' יש הרחבה שיטתית של המאחז האירני הצבאי, מסחרי, תרבותי-דתי ודיפלומטי בדרום ומרכז אמריקה, כולל שיתוף פעולה מתהדק (יחד עם חיזבאללה) עם ברוני הסמים, מלביני הון וממשלות אנטי-אמריקניות באמריקה הלטינית, הקמת בסיסי אימונים אירנים לטרוריסטים במשולש הגבולות ארגנטינה-פרגוואי-ברזיל, והקמת תאי-טרור רדומים של אירן בארה"ב. לאור התגברות האיום האירני הברור והמיידי, האם הנשיא דונלד טראמפ יכול להתמיד באופציית המו"מ - המשדרגת את היכולות האנטי-אמריקניות של משטר האייתולות מאז 1979 - או בסנקציות כלכליות (שהשפעתן זמנית עד שנבחר נשיא המבטל אותן), ולהימנע מצעדים לשינוי-משטר בטהרן (שאינו ניתן לשינוי על-ידי נשיא חדש)?! משטר האייתולות מונחה על-ידי חזון בן 1,400 שנים המחייב את הפלת המשטרים הערבים הסונים "המשומדים" ואת הכרעת המערב "הכופר", ובמיוחד "השטן האמריקני הגדול". מכאן, העמקת המעורבות האירנית האנטי-אמריקנית באמריקה הלטינית ("הבטן הרכה" של ארה"ב), שנועדה לערער את מעמדה הגיאו-אסטרטגי של ארה"ב, ולהעביר את המאבק בהדרגה לאדמתה. לכן, אירן מציידת את ונצואלה האנטי-אמריקנית בספינות טילים ובכלי טייס בלתי-מאוישים (כטב"מ) קטלנים המצוידים בטילים, שהם מהדורה אירנית של סטי"ל צפון קוריאני. פעילות זאת נועדה להעניק לאירן וונצואלה את היכולת לשחזר - סמוך לאוקיינוס האטלנטי ולתעלת פנמה - את תקדים הטרור האירני-הות'י בים סוף. אירן גם ממנפת את הקשרים עם ונצואלה - כולל הרחבת התעשיה הביטחונית בונצואלה - כדי לעקוף סנקציות של ארה"ב, להרחיב את נוכחות "משמרות המהפכה האיסלאמית" באמריקה הלטינית, ולפגוע באינטרסים אמריקנים. לדוגמה, אירן הקימה בונצואלה מפעל לייצור כטב"מ ומתקני אימונים בבסיס חיל-האוויר באל-ליברטאדור, וחתמה עם בוליביה על הסכמים לתחזוקת מטוסים ומסוקים של בוליביה ואספקת ספינות טילים וכטב"ם קטלנים. חברת הטיסה האירנית "מאהאן אייר" מקיימת שגרת טיסות שאפתנית בין טהרן לקראקס, כדי לעקוף סנקציות של ארה"ב והקהילה הבינלאומית, לנייד בכירי טרור אירנים שחלקם מצוידים בדרכונים של ונצואלה, ולהעביר לאירן זהב בתמורה לשירותים ומוצרים אירנים. כמו-כן, אירן (וגם רוסיה וסין) מעניקה גיבוי צבאי וכלכלי לתביעה בת 100 שנים של ונצואלה לספח את אזור אסקיבו במערב גויאנה, העשיר במאגרי נפט וגז טבעי בים הקריבי, הצפויים להפוך את גויאנה ב-2035 ליצרנית נפט ימי הרביעית בעולם, בנוסף למאגרי זהב ובוקסיט. סיפוח אסקיבו ישדרג את מעמד ונצואלה באזור המחבר את הים הקריבי ותעלת פנמה לאוקיינוס האטלנטי. מכאן הסיוע האירני להקמת בסיסי צבא ומסלולי המראה של ונצואלה על גבול גויאנה. 46 שנות האופציה הדיפלומטית (מו"מ) הפכו את אירן למוקד עולמי משודרג של טרור ומלחמות. גם 40 שנים של סנקציות כלכליות - כולל הסנקציות הקיצוניות שהטיל טראמפ בתקופת נשיאותו הראשונה - האטו אך לא הסיטו את אירן ממסלול טרור ומלחמות. כישלון מדיניות ארה"ב כלפי אירן מוכיח שהדרך היחידה לשנות את מדיניות אירן מהתססה להרגעה מחייבת שינוי-משטר.