אחד הגורמים החשובים והיקרים ביותר במרפאת השיניים הוא "זמן הכיסא", שמשמעותו היא 'כמה זמן המטופלים שוהים על כיסא הטיפולים לצורך טיפול מסוים'. ככל שהזמן ארוך יותר, כך ניתן לראות פחות מטופלים לפרק זמן מוגדר. המטופלים, פונים לטיפול אורתודונטי לרוב מסיבות אסתטיות, ומצפים שבסופו יסיימו עם שיניים ישרות. חברת אליין טכנולוגיות (Align Technology©) פיתחה את הקשתיות השקופות (ק"ש) תחת המותג Invisalign© שדמה במראה שלו לקשתית שיוצרה על-ידי חברת Essix© במטרה לשפר את תוצאות הטיפול מיד לאחר שהסתיים מטוב מאוד למצוין. כלומר, אם לאחר הסרת הסמכים והקשתות שמחוברים לשיניים נותרו עדיין פערים קטנים, אזי הטיפול באמצעות ה-Essix שיפר את הגימור. עד היום, הבעיה הקשורה לעבודה באמצעות ה-Essix הייתה האפשרות לייצר בכל ביקור קשתית אחת בלבד. לפיכך, טיפול שדרש יותר ק"ש, כמו מרבית הטיפולים, דרש 'זמן כיסא' רב מאוד. לעומת זאת, השימוש באמצעות ק"ש של חברת Invisalign המבוסס על טכנולוגיה דיגיטלית מתקדמת, ובסיומו השיניים אמורות להגיע למקומן הרצוי, כלומר לתוצאה האופטימלית הרצויה, דרש 'זמן כיסא' מינימלי, שכן בעזרת מדידה אחת, המערכת הטכנולוגית מייצרת את תוכנית הטיפול, כל הקשתיות מיוצרות בחברה בבת אחת ונשלחות לרופא. כחלק משלים של הטיפול באמצעות ק"ש, פותחה תוכנה גרפית יוצאת דופן ומרהיבה, בשם Clincheck, שמאפשרת לרופא וגם למטופלים ולבני משפחותיהם, לחזות על מסך המחשב, בשקיפות מלאה, בתוצאה הסופית המשוערת של הטיפול על-פי דרישות המטופל. אין ספק שחווית המטופל לכל אורך הדרך ושיפור האסתטיקה כמטרה, באמצעות ק"ש שהן לכשעצמן מכשירים אסתטיים, הגבירו מאוד את הפנייה לטיפולים אורתודונטים, בשיעור שלא נראה בעבר. אולם אליה וקוץ בה: למרות ההבטחה הגדולה של טכנולוגיה זו, עדיין קיימים פערים משמעותיים בין התכנון הממוחשב לבין התוצאה שמתקבלת בסיום הטיפול. מחקרים מדעיים מציינים שבממוצע הפער בין התוצאה האמיתית לניבוי היא כ-50%. אין ספק, שהמטופלים, כמו הקהל הרחב, שאינם מודעים למגבלות של הקשתיות השקופות, ומתרשמים מההדמיה הגרפית ומאמינים כי תוצאת הטיפול תהיה זהה לזו המוצגת בתכנון הממוחשב. לכן מובן שהפער בין הציפיות לבין המציאות מוביל לאכזבה גדולה אצל מטופלים רבים, אשר אינם מבינים מדוע התוצאה בפועל שונה מההדמיה שהוצגה להם. לצערנו, אורתודונטים רבים ערים לפערים בין הניבוי למציאות, אך טוענים "שבידיים שלי זה עובד". טיעון שעומד בניגוד גמור לכל עקרון מדעי שהוא, והופך את האורתודונטייה ממדע לאומנות, שתלויה במיומנות הרופא. אומנם מדובר במכשיר שקוף, אולם נדרש בטיפול זה לשפר את השקיפות הקשורה לתוצאות הטיפול, ו'לנהל' את ציפיות המטופלים באמצעות הסבר מפורט ומדויק כבר בתחילת התהליך. חשוב לדעת כי ה-Clincheck מהווה תכנון תאורטי שעושה אידיאליזציה לטיפול ולתוצאותיו, אך בפועל, התוצאה עשויה להיות שונה בשל מגבלות שונות של המערכת כולה. ההשקעה המתבקשת, שמטרתה להנגיש את המידע בנוגע למגבלות השיטה לציבור, אמורה להיות מובנת מאליה, ומן הראוי שיצרניות הק"ש יהיו אלו שייזמו אותה ואף יבצעו אותה. עם זאת אין זה פוטר את הרופאים המטפלים באמצעות ק"ש לידע את המתרפאים ובני משפחותיהם בהצגת תמונה מאוזנת יותר של השיטה, או מה שנקרא בשפת היום יום, תיאום ציפיות. נכון להיום המערכת האורתודונטית עסוקה מאוד במציאת פתרונות שבעזרתם יוכלו להגיע לתוצאות טובות יותר מבלי לאבד את השקיפות של הקשתיות, ולמרות פרסום עשרות מאמרים בנושא, ה'סוד' המכני לא נפתר. במאמר שפורסם לאחרונה ¹, טוענת קבוצת חוקרים מישראל, שהדרך לשינוי תהיה ארוכה, שכן נכון להיום האפשרות היחידה להגביר את יעילות ה'קשתיות', דורשת שימוש במכשור קבוע שמודבק לשיניים ('ריבועים'), אפשרות שקבלתה על-ידי האורתודונטים והמטופלים הולכת ופוחתת. נכון להיום, רק המכשור הקבוע שמודבק על השיניים הוא זה שמאפשר לרופא שליטה מלאה על תנועות השיניים באופן מדויק, בכל הממדים, מה שמאפשר למכשור זה חיזוי טוב יותר של כל תנועת השיניים. לעומת זאת, הק"ש מוגבלות מבחינה פיסיקאלית, ודורשות מהרופא ליישם פתרונות ידניים לתיקון סטיות, שלא תמיד מצליחים, מה שמחזיר את המקצוע למעמד של מלאכה הדורשת מיומנות טכנית גבוהה, לצד ידע מדעי.

לסיכום:

הטיפול באמצעות ק"ש מציג חדשנות טכנולוגית מרשימה, אך עם זאת הוא אינו מושלם. הפער בין התכנון הממוחשב לבין התוצאה בפועל, יחד עם הציפיות הגבוהות של המטופלים, מציבים אתגר גדול בפני החברות המייצרות ק"ש והרופאים המטפלים. בנוסף ייתכן, שהאורתודונטייה בעידן הק"ש חוזרת במידה מסוימת להיות 'מלאכה' הדורשת לכאורה שליטה גבוהה במיומנויות ידניות, יותר מאשר מדע מדויק המבוסס על חיזוי כוחות ותנועות מדויקים.