הקריאה החוזרת ונשנית להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר 2023, הופכת למעין ונדטה של האופוזיציה וגורמים בציבוריות הישראלית המתנגדים ל
ממשלה. בתוך כך כשלה יוזמת החקיקה הדווקאית, לכפייתה של ועדת חקירה ממלכתית על הממשלה, ומעשית, לא תוכל האופוזיציה להעלות מחדש יוזמה פרלמנטרית בסוגיה זו במחצית השנה הקרובה.
המשחק השקוף של תקשורת המיינסטרים
מובילי דעה בתקשורת המיינסטרים אינם מחמיצים הזדמנות כדי להטיח במרואיינים מהממשלה ו/או הקואליציה את סוגיית ועדת החקירה הממלכתית ולסנוט בהם על ההתחמקות הסיסטמתית של הממשלה מהכורח שאין למעלה ממנו, לחשוף ללא מורא ומשוא פנים את אשר אירע לישראל בבוקר 7 באוקטובר. כדי להעצים מסר זה נעשה מאמץ מתוכנן ומתוזמר לגיוס משפחות שכולות ומשפחות חטופים לקמפיינים תקשורתיים שטופי זעם כלפי הממשלה.
כאשר המסר המרכזי הוא שוועדת חקירה ממלכתית היא האמצעי הבלעדי לחקר האמת ואין בלתה, הרי שעל הסף מוכתמת כל ועדת חקירה אחרת שתוקם על-ידי הממשלה כפוליטית, בלתי-אובייקטיבית וכמנגנון משוכלל של "מריחה" וקביעת מסקנות "תפורות" מראש.
חובתה של הממשלה לחקור את המחדל הקולוסלי
לית מאן דפליג כי על מדינת ישראל לחקור לעומק את מחדל 7 באוקטובר ולחשוף באופן מקצועי ומוסמך את הסיבות לכשל הקולוסלי הן בממד המודיעיני-התרעתי והן בממד האג"מי-מבצעי. זוהי חובה נעלה שאין צודקת ממנה, שהרי החידלון המערכתי שפקד אותנו זועק לשמים ובלתי נתפס.
האמנם פועלת הממשלה בכוונת מכוון, לנקיטת סחבת ולהתחמקות מחקר האמת העובדתית? התשובה לכך היא שלילית באופן חד-משמעי! הטיעון הרווח במסדרונות הממשלה והקואליציה הוא פרקטי, דהיינו - הצבעה על הבעייתיות הכרוכה בניהול חקירה יסודית על-ידי ועדה שתוקם כל עוד המלחמה מתנהלת. הרעיון בהקשר זה הוא שהקשב של קציני צבא בכירים יוסט מהמשימה המרכזית שלהם לעבר עיסוק אינטנסיבי בהכנת עדות מפורטת, על כל הכרוך בכך ובכלל זה הצורך להסתייע בפרקליטים צמודים.
החשיפות העיתונאיות מפלילות את ראשי הצבא והשב"כ
ללא קשר לפן העיקרי של החקירה העתידית המוסמכת, מוצף לאחרונה הספקטרום התקשורתי במידע המבוסס על הדלפות, המעצב תמונת מידע שומטת לסתות, בדבר עומק החידלון, העיוורון והרשלנות בלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר, כאשר כל זאת מתוחם ללא עוררין לגבולות האחריות של צה"ל והשב"כ. למותר להדגיש כי חשיפות דרמטיות אלה מתפרסמות בכלי תקשורת מרכזיים, שאינם חשודים באהדה יתרה לממשלה המכהנת.
חשיפות מדהימות אלה לא מנעו את הירתמות תקשורת המיינסטרים למפגן של סולידריות מרגשת עם הרמטכ"ל
הרצי הלוי, אשר הודיע על החלטתו להתפטר מתפקידו בראשית חודש מארס 2025. נטילת האחריות האישית לכשל 7 באוקטובר מצידו של הרמטכ"ל הוצגה כמעשה אצילי, זאת בעיקר כדי ליצור בידול מזהיר, בינו לבין ראש הממשלה, אשר לדידם, מסיר מעצמו אחריות.
האובססיה להדביק אחריות ישירה לכשל 7 באוקטובר לראש הממשלה, בטיעון פורמלי של אחריות מיניסטריאלית נוכח העובדה שהמחדל התרחש "במשמרתו" של
בנימין נתניהו, מסתמנת כנגועה במניעים פוליטיים בוטים, במידה לא מועטה ללא זיקה ישירה לנסיבות המוכרות של אירועי ליל ה-7-6 אוקטובר 2023.
משקלו המכריע של המחדל המודיעיני ב-7 באוקטובר
מכל מקום, רצף ההדלפות האחרונות החושפות את חדלונם של צה"ל והשב"כ לנוכח הסימנים המעידים הדרמטיים שנצברו בלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר, מעיד כאלף עדים כי לו היו ננקטים צעדי המוכנות המובנים והמתבקשים מאליהם, הרי שניסיון הפלישה של מחבלי חמאס היה נגדע בעודו באיבו והמציאות במזרח התיכון הייתה שונה מן הקצה אל הקצה.
יוזכרו בהקשר זה עדויותיהם של קצינים בצה"ל שהיו מוצבים בגזרת עוטף עזה לפיהם, לו הייתה ניתנת להם התרעה של שעה הרי שההיערכות והגברת הכוננות לאורך הגבול היו מאפשרות התמודדות מוצלחת אל מול הפולשים. אין ספק כי הדברים מדברים בעבור עצמם.
משקלה המשני של הקונספציה במחדל 7 באוקטובר
על אף המובן מאליו בקונטקסט הצבאי המיידי, עומדים גורמי האופוזיציה על דעתם כי מקורו של המחדל נטוע בקונספציה ארוכת הימים שראתה ברכה בטיפוח ההפרדה בין יהודה ושומרון לבין רצועת עזה, כאסטרטגיה מושכלת למניעת כינונה של מדינה פלשתינית. מכאן גם נולדה האגדה האורבנית לפיה פעלה ממשלת ישראל לחיזוקו של חמאס, כאשר העברת הכספים מקטר לרצועת עזה השתלבה במהלכי ההתעצמות של הארגון.
מעניין להיווכח כי הגורמים המטיחים אשם בראש הממשלה בגין הקונספציה, היו אלה שדרבנו את מערכת הביטחון לאשר סדרת הקלות לרצועת עזה הנשלטת בידי חמאס, בטענה כי ככל שירווח לתושבי עזה כך ייטב לישראל, ודגשי העיסוק של חמאס ימוקדו לרווחת אוכלוסיית הרצועה. מבין המחוות כלפי הרצועה ראויה לציון מיוחד החלטת משרד הביטחון להכפיל את מספר היתרי הכניסה לפועלים מעזה לעבודה בישראל, זאת לצד האישורים שניתנו להכנסת מלט וחומרי בנייה.
מכל מקום, יהא זה נכון לתהות עד כמה היה לקונספציה תפקיד מרכזי ומהותי בכשל המונומנטלי שהיה נחלתו של צה"ל בזמן אמת, ואשר התקבע כתבוסה המשפילה ביותר שספגה ישראל מאז כינונה?
בהינתן הנאמר לעיל יהא זה נכון להסיק, גם מהבחינה המתודולוגית, כי קונספציה תחדל להתקיים כאשר יתקבל מידע קונקרטי ו"שובר שוויון" שיעמוד בסתירה לעוגניה הרעיוניים. במשתמע, צבר המידע המודיעיני שהתקבל במערכת המודיעין בליל ה-7-6 אוקטובר 2023, היה בו כדי לאיין את תוחלתה של הקונספציה, על כל המשתמע מכך.
ביטחון מקורות המידע כאמתלה להצדקת הכשלי
שאלה נוספת המשתלבת בעיסוק במחדל 7 באוקטובר, נוגעת לביטחון המקורות, אשר מוצגים בעצם הוויכוח של בכירים בצה"ל ובקהילת המודיעין, כשיקול מרכזי וערכי, שלא לומר "מפלט הגנה", אשר בעטיו נמנע שימוש מהותי בתרגום המידע ההתרעתי המסווג שנקלט, לכדי פקודות אג"מיות-מבצעיות. מודגש כי בנסיבות חריגות כגון אלה, שומה שממד ביטחון המקורות לא יהווה עכבה כובלת לנקיטת צעדי מוכנות בצד הישראלי, שכן בדיני נפשות עסקינן!
פוליסת הביטוח של הדרג המדיני
מן הדין לחדד כי הנחת העבודה, שכונסה תחת המושג "קונספציה", שהיוותה מסד למרחב התמרון המדיני-ביטחוני של דרג הקברניטים בישראל בהתייחס למדיניות כלפי החמאס ברצועת עזה, התבססה על קביעותיו של פיקוד צה"ל כי הוא מקיים בשטח יכולות צבאיות וטכנולוגיות שדי בהן כדי לסכל כל מהלך התקפי יזום של החמאס מרצועת עזה; הייתה זו למעשה מעין פוליסת הביטוח של הדרג המדיני, או אף "רשת ביטחון", גם בהינתן קונספציית "חמאס המורתע שמעייניו נתונים לרווחת האוכלוסייה". במילים אחרות, ההערכה שהונחלה גרסה כי אף בנסיבות של קריסת הקונספציה, עדיין יוכל צה"ל להתמודד בהצלחה עם כל איום של חדירת מחבלי חמאס לשטח ישראל.
מה שחווינו בפועל היה, למרבה התדהמה, תרחיש קיצון שסבירותו נשללה על הסף על-ידי פיקוד צה"ל, קרי - קריסת הקונספציה בד-בבד עם התרסקות מערך ההגנה של צה"ל לאורך גבול עוטף עזה. כאשר מוסיפים לכך את ההתנהלות התמוהה של הרמטכ"ל ובכירי המטכ"ל בהתייעצות הלילית המדוברת, מבלי שהדרג המדיני מעודכן בזמן אמת בדבר הסימנים המעידים החריגים בצד החמאסי, הרי שאנו עדים לסוג של פארסה, שהלכסיקון מתקשה למצוא מילה אשר תיטיב לתאר את עומק חדלונה.
המוטו הצפוי לוועדת חקירה כזו או אחרת שתוקם
כך או אחרת, ברי כי החשיפות האחרונות אודות הכשלים הבלתי נתפסים של צמרת צה"ל בליל ה-7-6 באוקטובר, יהוו ציר מרכזי בעבודת ועדת החקירה שתיכון עם תום המלחמה. בהקשר זה מן הראוי להבהיר שוב, כי אין משמעות מהותית לסוג או צביון ועדת החקירה שתוקם, והפמפום התקשורתי בהתייחס לכורח האולטימטיבי שבהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, אינו אלא מניפולציה פוליטית, ותו לא. חלחול התזה של ועדת חקירה ממלכתית לתודעה הציבורית, והטענה כי מתקיים נתק מוחלט בין רצון הציבור לבין הממשלה בהתבסס על סקר כזה או אחר, הם לא יותר מאשר עוד מרכיב בגישה העוינת לממשלה המשתקפת תדיר בערוצי תקשורת המיינסטרים.
"המוסר הכפול" של העיתונאים החוקרים
מבלי שהדברים ייאמרו בלא כחל ושרק, ברי כי העיתונאים החוקרים מפנימים ומבינים כי מקור הכשל הקולוסלי של 7 באוקטובר, שוכן כולו במתחם של צה"ל והשב"כ; אולם למרות זאת אין בכך כדי להניע אותם ביושר, לבדל את הדרג המדיני מהאחריות הישירה לגדול המחדלים שפקדו את ישראל מאז היווסדה. לא פחות מכך, המאמץ התקשורתי המתוכנן והמגמתי להתעלם מהשפעותיה החמורות של תופעת סרבנות הגיוס כחלק מהמאבק הפוליטי נגד הממשלה בהינתן יוזמת הרפורמה המשפטית, הוא בגדר טמינת ראש בחול, הגם שלא ניתן להתכחש לעובדה שהיו לכך השלכות מהותיות על מוכנות וכושר התגובה של הצבא בהינתן פלישת מחבלי חמאס לשטח ישראל.
לסיכום עד כאן, אי-הקמתה של ועדת חקירה בעיתוי זה אינה בבחינת תמרון התחמקות של הממשלה מחקר האמת לגבי אירועי 7 באוקטובר 2023, שכן גם אליבא דממצאי התחקירים העצמאיים מתקיים סוג של קונצנזוס לפיו מי שאמור לחשוש יותר מכל מחקירה רשמית הוא הדרג הצבאי-ביטחוני. ועדת חקירה קום תקום בעיתוי קרוב, בתלות לסיום ברור של מהלכי המלחמה בזירות הבוערות שלה.