כמה מאיתנו נהגו לאחרונה ברכב והתעסקו לרגע בפלאפון כשהרמזור אדום או כשאין אף אחד בכביש רק בשביל להחליף שיר או לענות להודעה חשובה, או נהגו מעל המהירות המותרת בטענה ש"הכביש ריק"? כנראה שרובנו. רבים מאיתנו עולים לכביש ללא חשש מהסכנה בו, ואפילו בתור הולכי רגל, רבים מאיתנו לא חוששים להיפגע על-ידי רכב. לעובדה שאנו לא מקדישים זמן למחשבה על הסכנות שבכביש יש אולי סיבה, שכן אם היינו פוחדים מספיק, לא היינו יוצאים מהבית. אך כיום יש זלזול בצורך בנהיגה בטוחה בכביש וכתוצאה מכך, נגבים חיי אדם רבים. נכון להיום (14.1.2025) יש כבר 14 הרוגים בתאונות דרכים מתחילת 2025 ואם משווים את שנת 2024 ל-2023 אפשר לראות עלייה של 21% בכמות תאונות הדרכים (439 הרוגים לעומת שנת 2023 שהיו בה 361 הרוגים). לפי הרלב"ד (הרשות לביטחון בדרכים) שנת 2024 היא השנה הקשה ביותר מאז שנת 2007 במספר תאונות הדרכים. מנכ"ל הרלב"ד גלעד כהן טוען "העלייה במספר ההרוגים נובעת מהיעדר הרתעה וירידה חדה באכיפת המשטרה שראינו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל". אך אני תוהה כיצד במדינת ישראל שמתבוססת בדם המלחמה הזאת, שכואבת כל כאב של משפחה על חייל שנופל, כיצד האנשים שבמדינה היפה שלנו מתייחסים בכזו קלות ראש לסכנה שבכביש ולתאונות הרבות? רוב התאונות נגרמות כיום בגלל אי-ציות לחוקי הכביש. אנשים רבים בתחילת דרכם כנהגים חוששים מה"עלייה לכביש" אך עם הזמן הם צוברים ניסיון וביטחון. לעיתים, לאחר רכישת הביטחון ותחושת השליטה בכביש, יש כאלה המתחילים לנסוע לא לפי חוקי הכביש בצורה שמסכנת את המשתמשים בדרך, בטענה ש"לי זה לא יקרה". בניגוד לאלה שלא נוהגים כראוי, גם אצל אלו שנוהגים כחוק יכולות להיגרם תאונות, בגלל חוסר תשומת לב מספקת. לפי הרלב"ד, הגורם הראשי לתאונות בדרכים הוא אי-ציות לחוקי הכביש כשאי מתן זכות קדימה להולך רגל היא העבירה השכיחה ביותר (14%) שנמצאה כגורם לתאונה חמורה, לצד אי-ציות לרמזור (14%), מעבר בין נתיבים (11%) ומהירות מופרזת (11%). השאלה שעולה היא היכן המחויבות שלנו מתחילה והיכן היא נגמרת? נוכל להאשים את שר הביטחון על מיעוט כוחות המשטרה בכבישים ואת שרת התחבורה על קיצוץ בכל נושא בטיחות בדרכים וייתכן שטענות אלה מוצדקות אך כיצד ביכולתנו אנו לשנות? האם עלינו בתור חברה להסתמך על ה"אנשים הגדולים" או בכוחנו לגרום לשינוי? לדעתי על כל אחד מאיתנו להיות אחראי יותר על עצמו ועל הסביבה המקיפה אותו. על כל אחד מאיתנו להשתדל לעשות יותר ולהיזהר יותר כדי להפחית את מספר תאונות הדרכים, אם זה בתור נהגים, אם בתור נוסעים ואם בתור אחראים להעלאת המודעות לבעיה. יש דרכים מגוונות ליצור שינוי. עלינו לקחת את המושכות בידיים כי לא חסרים חיילים שנופלים על הגנת המולדת, ואין אנחנו צריכים גם "מוות מבוזבז" של אנשים בתאונות דרכים.