1) יבוא יום והרצי הלוי יעמוד לדין כי הציבור לא יוכל לעשות סדר בנפשו ולהשלים עם האסון שקרה במשמרת של הרמטכ"ל הכושל ביותר אי-פעם. אתמול פרסם שמעון ריקלין בפסקנות ידיעה לא חדשה לפיה הרמטכ"ל באמצעות ראש השב"כ יצר קשר בליל 7 באוקטובר עם אישיות מודיעינית בכירה במדינה שכנה. הרמטכ"ל הרצי הלוי עמד מול היצף בסימנים המעידים על מתקפה שתבוא מעזה ובמקום להפעיל את הסירנות, עשה טלפון לפרוקסי של האויב שצלצל בעצמו לסינוואר. בתגובה התקבלה הודעה מרגיעה מהאויב ומי שאומר שהייתה פה הונאה, מדבר שטויות. על-פי איזו תורת לחימה מצלצלים לראש ארגון טרור ושואלים אותו האם הלילה הוא מתכנן משהו גדול??! סינוואר לא צלצל לאף אחד ולא רימה. המטכ"ל שלנו רימה את עצמו כאשר במקום לסמוך על מראה עיניים ושכל ישר, צלצל לפרוקסי של חולדת הטרור הפסיכופטית, כדי לקבל ממנה כיוונים.
2) ככל שהדברים נכונים, הרי שאנשי שמאל העומדים בראש מערכת הביטחון, פערו את לסתות הארי ודחפו את ראשה של ישראל אל פי חיית הטרף באמונה ששם בטוח. משפטית, הרצי ורונן בר לא ימצאו לעולם הגנה למעשיהם. הם הפקידו את גורל העם בידי האויב שביצע אונס, טבח, עריפה ושריפה והכניסו את ישראל למצב חירום ואף לסכנה קיומית.
3) הרצי הלוי מעמיד לפני הציבור שאלה אחת המגולמת במשפט אחד: הטלפון לראש הממשלה. מדוע לא צלצל הרצי הלוי לבוס הישיר שלו, ראש הממשלה כבר בליל 6 באוקטובר ב-11 בלילה? ראש הממשלה היה צריך להיות על הקו לאורך כל הלילה ולקבל את כל הר המידע הבלתי מסונן מהמתרחש ברצועת עזה, עת אלפי מחבלים רצים לנקודות, מתחמשים ומזיזים כלים כבדים בהיכון לפריצה. יחסי ממשלה דמוקרטית נבחרת ודרג צבאי ממונה נשרפו כליל באותו לילה. הצבא החליט לפנות לגורמי מודיעין במדינה זרה, כאשר ראש הממשלה ממודר באופן מלא. בכל שעה זרם עוד ועוד מידע מודיעיני. בכל שעה נדרש הלוי להחליט מחדש שהוא לא מצלצל לראש הממשלה ולא מבצע את אשר נשבע לעשות בעת מינויו. חדל האישים שאוהב את צמד המילים נדע להתמודד, לא ידע להתמודד ובחר אקטיבית שלא להתמודד, לא לצלצל.
4) המדיניות בצבא לאורך שנים הייתה לא להלחם אלא לחתור למצבי הבלגה והכלה, כדי שלא לפתוח במלחמה. צה"ל צפה בחמאס מתעצם. על כך אמר האלוף רומן גופמן כבר ב-2017 כי יש לעשות שימוש תכוף יותר בכוחות היבשה. אותו גופמן יצא ב-7 באוקטובר להלחם במחבלים, הוריד כמה ונפצע מכדור בברך. זה הרבה יותר ממה שעשה הלוי באותו בוקר. ידוע כבר מהחודש הראשון למלחמה כי הצבא ידע להעריך בליל 7 באוקטובר על "פשיטה צפויה לשני ישובים". פשיטה כזו מסכנת כאלפיים איש, כלומר ידעו בוודאות על מגה פיגוע בקנה. מלחמות פרצו בישראל בעבר בגלל רצח שגריר (לבנון הראשונה) או חטיפה ורצח שני חיילים (לבנון השנייה) או שלושה נערים (שובו בנים). אבל אצל הרצי הרדום גם במצב הכי ער שלו, ההבלגה ניצחה את הפרוטוקול הצבאי המחייב הוצאת התרעה למלחמה והמלחמה פרוץ פרצה כשהחיילים שלנו במיטות והאזרחים חשופים לגמרי מול טרור של קניבלים.
5) לאותה הבלגה והכלה זכתה גם תנועת המרד הצבאית קפלן, שבראשה עמדה שקמה ברסלר. הרצי הלוי לא טיפל בקפלן, שהיה מיוצג בתקשורת ובכיכרות על-ידי אהוד ברק, אהוד אולמרט, בוגי יעלון ודן חלוץ. הרצי לא תקף ולא הזהיר ולא שם ברקס למרד הצבאי של תנועות אופוזיציית רחוב. כאשר שקמה ברסלר פרסמה כי "בספטמבר לנתניהו לא יהיה צבא, שב"כ או מוסד", הלוי שתק. הוא היה צריך תוך דקה להגיש תלונה במשטרה נגד ברסלר ולפרסם הצהרה לפיה הצבא פועל בשיתוף פעולה מלא עם הממשלה של בנימין נתניהו. במצב כזה האויב היה נרתע, אך הרצי נשאר נאמן לפעולה המועדפת עליו, פאסיביות, הכלה, שתיקה וכך הביא עלינו את האסון הגדול ביותר בתולדותינו. לנוכח התוצאות החמורות שנבעו מהפרה ברורה של פקודות, על כך יש להעמיד את הלוי ואחרים לדין.