מידי פעם אני מעלה מתהום הנשייה פרשיות נשכחות בתולדות המדינה שמעטים מאוד עדיין זוכרים את פרטיהן. הפעם ברצוני לעלות פרשה שאירעה לפני 30 שנה בינואר 1995."כוכב" הפרשה היה אל"ם
גרשון הכהן אז מפקד חטיבת 7 ולימים התמנה לאלוף בצה"ל.
ואלה פרטי הפרשה: בינואר 1995 נשא אלוף גרשון הכהן בהיותו מח"ט חטיבת השריון 7 הרצאה בפני תלמידי כתה י"ב בגימנסיה רחביה בירושלים ובין השאר אמר בהרצאתו לתלמידים: "מאז ומעולם הגברים היו לוחמים ואילו הנשים היו זונות." עוד אמר המח"ט, על-פי עדויות, כי את מקומן של החיילות בצה"ל שמשרתות כמזכירות יכולים להחליף בהצלחה המחשב והמזכירה האלקטרונית.
דברי המח"ט עוררו סערה וזכו לסיקור נרחב ולכותרות בעמודים הראשונים של העיתונים. מהדורת החדשות "מבט" בטלוויזיה הישראלית אף היא סיקרה את האירוע תוך שהיא מביאה עדויות של תלמידים שנכחו בהרצאה. כבר בעת ההרצאה נשמעו מחאות של תלמידות ומורים על התבטאותו השוביניסטית של המח"ט. הכהן התנצל בפני הנהלת בית הספר והתלמידים ששמעו את הרצאתו ואחר התנצל בפומבי ואמר "יצא לי לומר דברים שאינם משקפים את עמדתי".
חברי כנסת ואישי ציבור תבעו לפטרו מצה"ל
הפרשה נחשפה לתקשורת ולציבור בעקבות מכתב אנונימי ששלחה אם אחת התלמידות לח"כ
לימור לבנת. במכתב כותבת האם כי בתה נכחה בהרצאתו של המח"ט וסיפרה לה על דבריו. האם הביעה במכתב את הזדעזעותה ותדהמתה מדבריו של המח"ט וביקשה מלבנת לטפל בנושא. לבנת בררה את הנושא עם אחת משתי המחנכות שנכחו בהרצאה ובעקבות הברור שיגרה לבנת מכתב דחוף לרמטכ"ל ותבעה ממנו להסיק מסקנות כלפי הכהן.
לדברי לבנת, הכהן דיבר בזלזול בוטה כלפי נשים בכלל וחיילות בפרט, לא מדובר בפליטת פה אלא בתפיסת עולם מעוותת. השר לאיכות הסביבה
יוסי שריד קרא לרמטכ"ל לפטר את הכהן "מח"ט בצה"ל שאומר דברים מגונים כאלה על נשים מוטב שלא יפקד על גברים", אמר שריד
חברת הכנסת
נעמי חזן קראה לרמטכ"ל להשעות את הכהן לאלתר בשל "התבטאויותיו המבישות שאסור שאדם כלשהוא יבטא אותם ועל אחת כמה וכמה אסור לקצין בכיר בצה"ל להחזיק בהן ולהרצות בפני תלמידים".
בפרשה היו לא מעט שסינגרו על גרשון הכהן ובהם קצינים בכירים בצה"ל שציינו כי מדובר בקצין מצטיין, יוצא דופן, שונה, ערכי ומוסרי, הגון וישר ואיש חינוך ותרבות שבוודאי לא התכוון לומר את מה שהובן. אנחנו לא מאמינים שזו מחשבתו, אמרו מכריו וחבריו לעיתונאים.
נדון לנזיפה חמורה בעקבות התבטאותו
בעקבות התבטאותו השוביניסטית של המח"ט בגימנסיה רחביה בירושלים הוא הועמד לדין ונשפט על-ידי אלוף פיקוד הצפון עמירם לוין שגזר עליו נזיפה חמורה לאחר שהרשיע אותו בהתנהגות שאינה הולמת מפקד וקצין בשני סעיפים: התבטאות בצורה משפילה ופוגעת בחיילות ומפקדות בצה"ל ובכבוד האישה. גם הרמטכ"ל דאז רב אלוף אמנון ליפקין זימן את אל"ם הכהן ללשכתו ולאחר בירור הנושא נזף בו וציין כי הוא רואה את התבטאותו בהרצאתו בפני התלמידים בחומרה רבה והדגיש את תרומתן של החיילות והמפקדות.
הכהן שלח לאלוף פיקוד הצפון מכתב ובו הביע חרטה עמוקה על דבריו והתנצל בפומבי על דבריו "ברור לי בכנות מלאה שהדברים שנאמרו פסולים ואינם ראויים לביטוי".
גרשון הכהן תולדות חייו
גרשון הכהן נולד בשלהי 1955 בשכונת שערי חסד בירושלים. הוא בן למשפחה דתית ובוגר הישיבה התיכונית היוקרתית "נתיב מאיר", בנם בכורם של דינה והרב ידעיה הכהן. אביו ידעיה הכהן ניהל את האגף הדתי בהסתדרות הציונית העולמית ואמו דינה הייתה מרצה באוניברסיטת בר-אילן במדרשה לבנות. גרשון התגייס לצה"ל בשנת 1973 במסגרת הנח"ל, ולחם במלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית.
לאחר המלחמה עבר הסבה לחיל השריון שם עשה את רוב שירותו הצבאי. בשנים 1982-1974 שירת בתפקידי פיקוד שונים בחטיבה 7. הוא בעל תואר שני בפילוסופיה וספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במבצע "שלום הגליל" - מלחמת לבנון הראשונה גויס הכהן במהלך לימודיו ושימש סגן מפקד כוח לא אורגני בשם "כוח נומארט".
פרשת המאמר בעיתון הארץ והדחתו מהצבא
ב-10 באוגוסט 1982 במהלך המלחמה בעת היותו רב סרן בקבע פרסם מאמר בעילום שם בעיתון הארץ בנושא פרשת סרבנותו של אלי גבע תחת הכותרת "אלי גבע - בין צייתנות למוסר, הרהוריו של איש צבא". מערכת הארץ פרסמה לצד המאמר כי כותב המאמר הוא קצין בכיר בקבע המפקד על יחידה קרבית בלבנון.
במאמר הביע גרשון תמיכה בגבע ובזכותו המוסרית להביע דעתו נגד פעולה צבאית וציין שמעשהו של גבע עוד ישמש מופת לאנשי הצבא. בתגובה למאמרו הועמד הכהן לדין על הפרת פקודות הצבא, קיבל נזיפה חמורה, והודח מצה"ל גם משירות קבע וגם משירות סדיר בהוראת הרמטכ"ל דאז רפאל (רפול) איתן.
לאחר הדחתו אמר הכהן לעיתונאים כי הוא אינו מביע חרטה על מאמרו וכי מי שאינו מציג שאלות אינו מסוגל להיות מפקד.
חוזר לשירות בצה"ל
הכהן ביקש לחזור לשירות סדיר (קבע). רב אלוף
משה לוי, יום לאחר שמונה לרמטכ"ל, החזיר את גרשון לשירות צבאי. הוא התקדם בתפקידים ודרגות בשנים 1987-1983 ושירת במילואים כמפקד גדוד בחטיבה 263, מרכבות האש. בשנת 1987 הוחזר לשירות קבע על-ידי הרמטכ"ל דן שומרון ומונה למפקד גדוד 75 ("רומח"). בשנת 1990 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת המילואים מרכבות הברזל. ב-1993 מונה למפקד חטיבה 7. ב-1995 קודם לתפקיד סגן מפקד אוגדה סדירה וב-1997 מונה לפקד על עוצבת המפץ.
ב-2000 מונה לראש חטיבת תורה והדרכה (תוה"ד) במטכ"ל, וב-2003 מונה לפקד על עוצבת געש (אוגדה 36). בשנת 2005 מונה לקצין הממונה על פינוי רצועת עזה במסגרת תוכנית ההינתקות. לאחר תפקידו זה הועלה לדרגת אלוף. במרס 2006, מונה כמפקד המכללות הצבאיות. סיים את תפקידו האחרון בצה"ל בספטמבר 2014, לאחר 38 שנות שירות.