בשנתיים האחרונות התוודענו לעוצמת הפוליטיזציה של כוחות הביטחון. עמי אשד, מפקד מחוז תל אביב לשעבר, שירת את מפגיני קפלן. הרמטכ"ל הרצי הלוי מונה כמחטף פוליטי, בניגוד לדיני ממשלות מעבר והושג במרמה בזכות חוות דעת ביטחונית בעייתית שהצביעה על הסכנות שיקרו לנו אם לא ימונה - הרגל בזוי וחצוף של כוחות הביטחון, הממציאים חוות דעת יעני "מקצועית" בשירות פוליטי משחית. הלוי, בתיאום עם יואב גלנט, היה הסוכן הפוליטי של קפלן בתוך צה"ל. שניהם נכשלו כישלון חרוץ בבלימת הסרבנות בצבא ולא נקטו צעדים נדרשים. הגדיל לעשות ראש השב"כ, שפעל בצורה פוליטית המשרתת את הקבוצה הסוציולוגית הדומיננטית בשמאל ולא את כלל העם (פלדשטיין והנגד רוזנפלד). סרטו של שמעון ריקלין "השב"כ ידע", שהוקרן בשבוע שעבר בערוץ 14, חושף את עוצמות הפוליטיזציה בשב"כ. מהסרט עולה שהשב"כ היה שחקן פוליטי לכל דבר ועניין בשירות ממשלת יצחק רבין, מתוך כוונה להכפיש את ההתיישבות ביהודה ושומרון ולהכשיר את השטח לפינוי היישוב היהודי בחברון (אני לא כאן כדי לסנגר על פעולות בלתי חוקיות של מתיישבים; אבל עצם המעורבות האקטיבית של השב"כ בהעצמתה היא שערורייה שאין כמותה). כל מי שמעוניין לרענן את זיכרונו מוזמן לבדוק את תפקידו של סוכן השב"כ אבישי רביב, שהופעל באישורה של פרקליטת המדינה דאז - דורית ביניש. אם עם ישראל מבקש להשיב את הריבונות לידיו, עליו לוודא בשבע עיניים כי ראשי כוחות הביטחון לא יהיו עוד שחקנים פוליטיים המשרתים צד אחד במפה הפוליטית. לפיכך, אני מקווה שהמפכ"ל, הרמטכ"ל הממונה החדש, וראש השב"כ שיחליף את רונן בר - שיפוטר, אני מניח, בהקדם - יהיו נאמנים לריבון במדינה - עם ישראל. ולמה זה חשוב? דמיינו לרגע שנקעה נפשה של היועמ"שית מדחיות חוזרות ונשנות במשפט נתניהו, בשל מחלה, פגישות בחו"ל עם טראמפ, ענייני המלחמה ושאר "תירוצים" לשיטתה, והיא מחליטה שנבצר מראש הממשלה נתניהו לנהל בו-זמנית את משפטו ואת המלחמה, לאור מכלול האתגרים העומדים בפני המדינה. נניח שבג"ץ מאשר את החלטתה. נניח גם שנתניהו אינו מקבל את התוקף החוקי של הפסיקה הזו, והוא מקבל גיבוי מדונלד טראמפ, שאין לו סבלנות לשימוש בתביעה הכללית ככלי לסיכול ממוקד של יריבים פוליטיים. חבר הציע לי להחיל במקרה כזה את "מבחן המאבטח". נתניהו מגיע ללשכתו במשרד ראש הממשלה בירושלים, והמאבטח אמור להחליט האם לאסור על האזרח נתניהו להיכנס למשרד או להתיר לראש הממשלה נתניהו להיכנס. הוא פונה לממונים עליו, שעולים לממונים עליהם, עד שמגיעים לראש השב"כ שאחראי על אבטחת ראש הממשלה. התשובה שייתן ראש השב"כ תהיה תלויה בנאמנותו: האם הוא נאמן לראש הממשלה שנבחר באופן דמוקרטי בתמיכת מרבית אזרחי המדינה, או שהוא נאמן לפסיקת בג"ץ היושבת על כרעי תרנגולת דוקטרינריים? עכשיו ראש השב"כ אמור להפעיל שיקול דעת עצמאי האם להנחות את המאבטח לאפשר לנתניהו להיכנס למשרד ראש הממשלה. למי אתם חושבים שהוא צריך לציית? המכה הרביעית תערער את השליטה של צד אחד במפה הפוליטית בישראל על כוחות הביטחון ותחזירם לתפקידם הניטרלי - לשרת באופן מקצועי את עם ישראל.