במכת בכורות בית המשפט העליון יאבד את הבכורה שלו. ישללו ממנו כל הסמכויות החוקתיות והוא יחזור להיות בית משפט עליון מקצועי כפי שהיה קיים עד לכניסתו של אהרן ברק לעליון בשנת 1978. כל הסמכויות החוקתיות יועברו לבית משפט חוקתי שיוכל לפסול חוקים ברוב שני שלישים, וחבריו ייבחרו על-ידי הכנסת ברוב של שני שלישים. בית המשפט העליון יחזור להיות גוף מקצועי, שעוסק בדיני נזיקין, חוזים, עונשין, תאגידים, עבודה וכו' והוא כפוף בפסיקותיו לבית המשפט החוקתי, שמבטא את רצון העם. לא יהיה צורך לשנות את מבנה הוועדה לבחירת שופטים, והמחאה לא תרצה להשתלט עליו כי הוא יפסיק להיות גוף פוליטי. מתווה שני השלישים שפרסמתי לפני כשנתיים הוא סוג של שעטנז של ההיגיון של בית משפט חוקתי עם ההיגיון של בית המשפט העליון הישראלי. לאור התנהלותו של בית המשפט העליון בשנים האחרונות הגעתי למסקנה שהוא כבר לא ניתן לתיקון (beyond repair). לשופט סולברג היו שתי הזדמנויות להציל את העליון. הראשונה, הוא יכול היה לעכב את מתן פסק דינו בעניין הסבירות ובכך למנוע את פסילת חוק היסוד. אבל בניגוד לגרוניס שלא היסס לעשות כן בנוגע לחוק האזרחות, לסולברג אין את עמוד השדרה הנדרש לכך. הוא יכול היה גם להתנגד לבחירתו של עמית כנשיא העליון, אבל שוב בכניעותו וברפיסותו הוא נמנע מלעשות כן. אז הוא ודפנה ברק ארז אכן יכהנו כנשיאי בית המשפט, אבל כנשיאים של בית משפט קצוץ סמכויות וכפוף למוסד השיפוטי העליון במדינה - בית המשפט החוקתי. בתי משפט חוקתיים נולדו באירופה כתוצאה מהזוועות שחוללו הנאצים ומהרצון לייצר איזונים לרצון הרוב, שעלול להיגרר אחר דיקטטור כריזמטי. הם יושבים על התפישה של הנס קלזן היהודי אוסטרי, ובית המשפט החוקתי הבולט ביותר בעולם הוא הגרמני, שבנוי משני סנאטים, ושופטיו נבחרים בהסכמה פוליטית בין שני שלישים מחברי הבונדסטג (לאחר דיונים בוועדה בת 12 חברים שמשקפת אף היא את יחסי הכוחות הפוליטיים בבונדסטג). השופטים נבחרים שם לתקופה קצובה בת 12 שנים, וכך ההרכב של בית המשפט החוקתי משקף תפישות פוליטיות משתנות בחברה הגרמנית, ויש בכך ביטוי ראוי לאחריותיות פוליטית. הגענו לנקודה הזו לאחר שהעליון מכר את בכורתו עבור נזיד עדשים של יוהרה אפיסטמית בלתי נתפשת וניתוק מוחלט מהעם. אני מניח שבית המשפט העליון גם יפסול את מתווה לוין סער (שמחי שי) בטענת פוליטיזציה. פוגלמן ועמית כבר טרחו להכין את התשתית לכך בפסק דינם הפוליטי מאוד בפרשת חוק בן-גביר. אז מי שהכניס תופעות של פוליטיקה לתוך בית המשפט העליון משכנע את עצמו שהרצון של העם להשפיע על זהות שופטיו הוא "פוליטיזציה" מסוכנת. הוא עד כדי כך שכנע, עד שהסכמנו איתו, השארנו את בית המשפט העליון ללא פוליטיקה, והקמנו בית משפט חוקתי שהוא של העם, על-ידי העם, ולמען העם. במתווה סער לוין יתמכו ככל הנראה 70 חברי כנסת (כולל מתן כהנא ועידן רול שהביעו את תמיכתם במתווה). אביגדור ליברמן ידוע בתמיכתו הנלהבת בבית משפט חוקתי, ולאור הסקרים הוא צפוי לקבל למעלה מעשרה מנדטים בבחירות הבאות. 80 חברי כנסת שיאמצו את המודל הגרמני (או אחר) של בית המשפט החוקתי לאחר הבחירות הבאות, יתעלמו מפסיקת בית המשפט העליון שיבקש גם לפסול את בית המשפט החוקתי. כי הכנסת תציית לחוק שהיא קיבלה, כפי שבית המשפט החוקתי פירש אותו, ולא לבית משפט עליון שכפוף למרותו. וכך מורשתו של ברק תבוא לידי סיומה בהקמת בית משפט חוקתי. היה זה ברק שאמר בעבר "שאת הג'וק הזה [הצעות להקים בית משפט חוקתי] צריך להרוג כשהוא קטן". בזכות ההתנהלות המופקרת של היוריסטוקרטיה הישראלית, ננחית על העליון את המכה הסופית - הקמת בית משפט חוקתי. זו תהיה סגירת פינה נחמדה עבור מורתי פרופ' רות גביזון, שברק חסם אותה מבחירה לעליון כי "יש לה אג'נדה". בואו נזכר בדבריה החכמים: אני בעד "של העם, על-ידי העם, למען העם". לינק לדבריה החדים בתגובה השנייה.