אכן, זהו חידוש לשוני המונפק על-ידי בית המחוקקים. נדייק: זהו איננו רק "חידוש", אלא כפייה המונחתת על שפת החוק. זו כפייה שתאושר ברוב גדול במליאת הכנסת, לאחר הדיונים המקדמיים בוועדת חוקה, חוק ומשפט. ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר הוועדה הוא שהציע לבטל בשפת החוק את הביטוי "הגדה המערבית" ובמקומו להטמיע בנוסח החוק, ובחוקים שיאושרו לעתיד לבוא את המונח הגאוגרפי, הפוליטי, "יהודה ושומרון". ואין להעלים מונח זה מספר החוקים של ישראל. ח"כ רוטמן מצדד בהחלת ריבונות ישראל על תחומי יהודה ושומרון ונימוקו עימו: יש להדק את הזיקה בין ישראל בגבולותיה כיום לבין תחומי יהודה ושומרון. נראה כי בהזדמנות זו ייעדר להבא משפת החוק בישראל גם מונח כמו "שטחים". השינוי הלשוני, מקווה בוודאי ח"כ רוטמן, אולי ישמש מעין רמז לשאיפתו, וגם לרצונם של אחרים, לזירוז החלת חוק ישראל על תחומי יהודה ושומרון. התופעה של כפיית שינוי לשוני, לי איננה זרה: כמי ששימש עורך חדשות ומגיש יומני חדשות ברשות השידור ז"ל, זכורני כיצד נכפה על עיתונאים וקריינים להדיר את המונחים "שטחים", או "הגדה המערבית", מניסוחים בעברית שנופו מלשון החדשות. את הכפייה הלשונית הזאת יזמו נציגי הימין בוועד המנהל את רשות השידור. היום גם נזכיר: כמה מעמיתנו באותם ימים התקוממו על כפיית "יהודה ושומרון", ובגניבת לשון החליטו לרענן מונחים "אסורים" כמו שטחים, או גדה מערבית. אם כן, זה היה הציווי של עסקנים פוליטיים, חברי הוועד המנהל. היום ניתן להסיק כי בבלי דעת וללא זיכרון היסטורי, פוסעת הכנסת, ביוזמתו של ח"כ רוטמן, בעקבות שפת השידור בעברית. וכעת אנו נזכרים בספרו ההיסטורי של הסופר, העיתונאי האנגלי, מחברו של הספר החשוב, "1984". אגב ביקורתו החריפה של אורוול על מנהיגים רודניים שהנהיגו בארצותיהם משטרים טוטאליטריים, חזה אורוול כי רודנים ישנו את המשמעות של שפת הדיבור הנהוגה. למשל, חזה אורוול כי המונח "מלחמה" ישנה משמעות, ומעתה, לפי חזונו משמעותו החדשה תתהפך ל"שלום". וכן, ככתוב ב-"1984", "חירות" תשתנה ל"עבדות", או "בורות" תהא המינוח חדש ל"כוח". בישראל לא מונהג משטר טוטאליטארי, ויש לקוות כי לא יונהג חלילה גם בעתיד. אבל אין ספק, רודנים שאפו ליצור, ברוחו של אורוול, שפה שתסייע לכפיית סדרי המשטר הרודני, כרצונם. אצלינו, ח"כ רוטמן ביקש לפצות על העדרו של צעד מדיני שהוא חפץ ביקרו, וזאת גם על-ידי שינוי המונחים המשולבים בלשון החקיקה אצלנו. ניתן לחשוב כי יוזמתו של ח"כ רוטמן איננה בבחינת צעד לשוני בלבד שנועד לההאחדת השימוש במונחים המוטמעים בניסוחי החוקים. לא רק צעד קטן לחיזוק הקשר עם יהודה ושומרון. כמובן, עדיין לא הגיעה העת למעשה, כלומר להחלת הריבונות, אבל מעשה החקיקה הצנוע, עדיין רק לאחר האישור הטרומי, יהווה מעין קריאת-ביניים, אולי רמז מובהק למימוש השאיפות של ח"כ רוטמן ושותפיו לדעה. מי יודע, ייתכן שהנשיא טראמפ, ברוח עמדותיו, עוד ישגר לח"כ רוטמן מברק ברכה, זאת בניגוד לקודמיו של הנשיא טראמפ שהיו מוחים וזועמים לו ננקט השינוי הלשוני בעת כהונותיהם.