מלאכה מורכבת עדינה ורגישה

רישום פרוטוקולי הכנסת ועריכתם היא מלאכה מורכבת עדינה ורגישה והעושים במלאכה נדרשים להכיר את השפה העברית על רבדיה, להקפיד על דיוק, לשמור על סגנון הנואמים ולהתמצא היטב בעבודת הכנסת. תפקיד הרשמים במחלקת הפרוטוקולים והעורכים במערכת דברי הכנסת לשקף נאמנה את הנאמר בדיון, את מהלך הדיון ואת האווירה בו. התפקיד הזה מעלה לא פעם אתגרים ודילמות ובראש וראשונה את הקושי לתעד בכתב את כלל הדברים הנאמרים, כולל קריאות הביניים והערות של חברי הכנסת הנאמרות במקביל לדברי הנואם או הנואמת מעל דוכן הכנסת. גם אמירות מילוליות, למשל אמירות ציניות או לעגניות, עלולות שלא להיות מובנות לקוראים. לבסוף בהפקת פרוטוקול רשמי יש להביא בחשבון מקרים שבהם הוצגו על הבמה הפומבית של הכנסת נושאים מסווגים וכאלה שנאסרו לפרסום.

כבר לא רק נשים

לא מכבר במסגרת "יום העברית" נערך בספריית משכן הכנסת מפגש בין מבקרים במשכן לרשמים פרלמנטריים שסיפרו על עבודתם - רישום ועריכת פרוטוקולי המליאה. לבאים הוצגה תערוכה על מחלקת הפרוטוקולים. ירון, רשם פרלמנטרי במחלקת הפרוטוקולים בכנסת מספר: כי "כיום יש כ-30 רשמים במחלקה." אנחנו כבר לא נקראים קצרנים אלא רשמים, וליתר דיוק רשמים פרלמנטריים. כשהגעתי לכנסת הייתה המחלקה מורכבת רק מנשים. היום אנחנו כבר שבעה גברים והשאר נשים. הרקע שממנו מגיעים אנשים לתפקיד הוא מגוון מאד, מכל הספקטרום ממש, רובם כבר לא יודעים קצרנות. מה שמשותף לכולם אולי זה הרגישות לשפה העברית.

איך מספיקים לרשום הכל ולוודא שהפרוטוקול מדויק?

לשאלה זו עונה הילה, קצרנית ותיקה בכנסת המשמשת גם כמדריכת רשמים פרלמנטריים: "בעבר לא הייתה לנו באמת טכנולוגיה. היה טייפ, היו קלטות, תמיד היה חשש שמא הטייפ לא יקליט או הסליל יקרע באמצע. עבדנו עם תוכנות כמו איינשטיין ועוד. הייתה גם קצרנית שהכתיבה לכתבנית והכתבנית כותבת במכונת כתיבה... בקיצור תהליך מאוד מסורבל. כדי לפרסם את הפרוטוקול של המליאה באותו יום אנחנו עובדים בסבבים של 10 דקות רישום מה שנקרא "תור" וכל אחד או אחת מודיע לבא אחריו לרדת למליאה". ירון משלים את דבריה של הילה: "גם היום אנחנו עובדים בסבב של תור של כ-10 דקות אבל היום יש לנו הקלטה אוטומטית. את שלד הדברים אנחנו רושמים במליאה ואחר כך עולים לחדר לפענח את "התור". פיענוח של תור אחד אורך כשעה וחצי עד שעתיים. קטעי הפרוטוקול הסטנוגרפי מועלים לאתר הכנסת עוד במהלך הדיון במליאה ובהמשך לעריכה של מחלקת דברי הכנסת. כיום יש שימוש נרחב בטכנולוגיות. יש הקלטות וידאו ותמלול אוטומטי של התור במליאה ואנחנו שואפים להרחיב ולשדרג את זה." עוד הוסיף ירון: "הנה כמה דוגמאות נחמדות לטעויות בתמלול האוטומטי כדי שתבינו שעדיין צריך אותנו. במקום "מרכז הקליטה בצפת" התמלול האוטומטי רשם "מרכז הגלידה בצפת", במקום "חיסון המורים" רשם התמלול האוטומטי, "חיסול המורים", במקום "יום חקיקה של הממשלה" רשם התמלול האוטומטי - "יום חגיגה של הממשלה" .

"מערכת דברי הכנסת" -עריכת הפרוטוקולים

"לצד מחלקת פרוטוקולים עוברים הפרוטוקולים גם את בדיקתם של עורכי מחלקת או יחידת "מערכת דברי הכנסת". מחלקה זו עוסקת בעריכת לשון של מסמכים מגוונים בכנסת. בכל מה שקשור לעריכת פרוטוקולי המליאה אנחנו המשך ישיר של מחלקת הפרוטוקולים הטקסטים עוברים את שתי המחלקות", אומרת דקלה אברבנאל מנהלת מחלקת מערכת "דברי הכנסת". דקלה מציינת כי על העורכים מוטל תפקיד לא קל. מצד אחד עליהם לשמור על כללי הלשון שלא כל הנואמים מדייקים בהם, להבהיר את הסגנון ולמנוע דו-משמעות או אי-הבנה, ומצד שני אסור להם לסטות מתוכן הנאום וצורתו וחובה עליהם לשמור על סגנונו האישי של כל אחד מחברי הכנסת. "דברי הכנסת" נכרכים לספרים ונשמרים בארכיון הכנסת ובמזכירות הכנסת. בעבר היה אפשר היה לרכוש מינוי שנתי לספרים אלו, ובחנויות הספרים הוצעו למכירה חוברות של דברי הכנסת משבוע דיונים אחד. על חוברת דברי הכנסת שיצאה מדי שבוע נכתב בזמנו "דברי הכנסת הם ראי נאמן של חיי מדינת ישראל. כאן ימצא הציבור ביטוי לבעיות המדינה ומקור של אינפורמציה מדויקת בשטחים המעניינים אותו. בחוברת השבועית ימצא הקורא דין וחשבון על המתרחש במוסד העליון של המדינה". אגב דמי חתימה לשנה נע בסביבות 10 ל"י. מחיר החוברת הבודדת: 300 פרוטה.

למה בכלל צריך פרוטוקול למה מתקנים ועורכים את הפרוטוקול?

על שאלה זו משיבה דקלה אברבנאל: "המטרה בעיקר שקיפות. בתקנון הכנסת כתוב שפרוטוקול הכנסת ירשם יערך ויפורסם לציבור. סיבה נוספת הצורך במסמך רשמי שישמש בדיונים שנובעים מהדיון של הפרוטקול כמו למשל בדיון על הצעת חוק או על משמעות של חוק או בדיון בבית משפט ורוצים לברר מהי כוונת המחוקק ואת זה מציגים כמסמך רשמי בפני בית משפט.י ייתכן שיום אחד הפרוטוקול יהיה וידאו אבל בינתיים מקומו של הטקסט הכתוב מבוסס מאד, אומרת דקלה.