לפני עשר שנים נפרדנו מאורי אורבך, חבר ומורה דרך שהראה לנו איך אפשר לחבר בין עולמות, בין אנשים, בין דתיים לחילונים, בין הומור לרצינות. אורי תמיד ידע למצוא את המילים הנכונות - גם כשהייתה לו ביקורת קשה ונוקבת הוא ידע לומר אותה בחן כדי שהיא תישמע. אני מתגעגע לאורי. הוא חסר מאד. לא רק לי, אלא למדינה. אורי ששם את טובת המדינה לפני טובתו. אורי שפעל כדי לעזור - בצורה מוחשית ומעשית - לכמה שיותר אנשים. תשאלו עד היום את האזרחים הוותיקים בישראל! אורי שהיה עם אידיאולוגיה ברורה, אך השכיל לייצר גשרים לאנשים שחושבים אחרת. אורי שבתבונה, בהומור ולפעמים במילה מדויקת ידע להרגיע מתיחות. בשנה האחרונה יצא לי לשאול את עצמי לא פעם מה אורי היה אומר. אורי אף פעם לא לקח את עצמו יותר מדי ברצינות, אבל את השליחות שלו למען העם שלנו לקח בכל הרצינות. אורי, כבר עשר שנים שאתה מאוד חסר לי. אוהב ומתגעגע.