מבוא

ספרה זה של הסופרת שמחה סיאני בא לתעד ולהנציח תקופה משנות החמישים בשכונת התימנים "נחלת צבי" הנושקת לשכונה הגדולה מאה שערים. שם גדלה, שם רכשה את ידיעותיה הראשונות על הווי, מנהגים וחיי התימנים במרחב הכללי ככלל, ובשכונה שלה כפרט. ואכן טבעי הוא שבוגר בשנים מתגעגע לריחות, לאווירה ולטעם המתוק של ימי ילדות בהם גדל ופרח במושב החיים שלו. על אחת כמה וכמה סופרת שיכולה להביע במילים את כיסופיה וגעגועיה לאותם ימים פשוטים, אולי קצת נאיביים אך מלאי מתיקות של ילדות שכל שנשאר ממנה הן תמונות בזיכרון. חשוב לציין שהכתיבה הפשוטה, בגובה העיניים, תואמת לאירועי היומיום הפשוטים של הילדות על תהפוכותיה, לקחיה ועיצוב אישיות הילדה במהלכה - מילדות לבגרות. הספר מונה חמישה סיפורים ושיר. הסופרת כותבת שספרה זה "חובק בין דפיו סיפורים מכמירי לב עד דמעות וסיפורים מצחיקים ומפתיעים." אקח אפוא את הסיפור הראשון כמדגם מייצג לספר כולו. הערה: במכוון לא אסקור את תוכן הסיפור כדי לא לקלקל לקורא את ההנאה מהסיפור בקריאה ראשונה. אתייחס במיוחד לקווים ספרותיים או מסרים מהסיפור עצמו.

א. תיאור כללי של הספר

הסיפור שנבחר לסקירה הוא הסיפור הראשון "הר החילבה" 1. מאבקי הכוח - כבר בתחילת הסיפור מעלה הדוברת אלמנט ידוע הסובב וחי בחברת הילדים הקטנים והוא "מאבקי הכוח". מאבקים שנובעים כאילו מעצמם בשל אופיו של הילד בהיותו ילד. מאבקים שגורמים פסיכולוגיים אחדים מרכיבים אותם יחדיו או כל אחד לבד. אלו יכולים להיות תחושות הנובעות מהילד עצמו כמו רצון לפרוק מתחים, או קנאה, או כיבוש ההנהגה, השליטה וכדומה. התוצאה היא הופעת הרוע. הרוע הילדותי שמוצא לא אחת את ביטויו בהכאה פיסית, בהעלבה, ובהתעמרות בלתי פוסקת בחלש. והילד החלש, לכאורה, צריך להתגונן. כך הוא לומד כבר מילדות את המאבק להישרדות בחיים. 2. הגיבוי של המבוגר - מילות הסיפור מספרות לנו: "ילדי השכונה נהגו ללגל עלי ולהעליבני ובכל פעם שהתגלע ויכוח... אמרו לי: אבא שלך חולה, הוא חלש ולא יוכל להגן עלייך מפנינו". מה שמחה מנסה להדגיש לנו ומה המסר? ראשית: עוצמת המבוגר! הידיעה של הילד בכוחו ועוצמתו של האיש המבוגר ככלל וההורה הדואג לבנו בפרט. הרוע הילדותי פוגע בנקודה הרגישה של הילד. היינו לא רק שאתה חלש ופגיע גם אין לך מגן של ההורה המבוגר שיכול להגן עליך. 3. הדיבור הישיר של הילד - שמחה מראה לנו בסיפור הקצר את אחת מהתכונות היפות של הילדים המעוררת חיוך אצלנו המבוגרים, והיא הדיבור הישיר. במילים אחרות - אמירת האמת של הילד בלא כחל וסרק. הילדה שחושבת שהילדים צודקים אומרת לאביה: "הכול בגללך הטחתי בפניו ופרץ דמעות נוסף הציף את עיניי הכל בגללך!". כך היא חושבת, כך היא מרגישה ולא עושה שום חשבון ואומרת את שבלבה לאביה החולה. 4. שק החבטות החשוב - מהסיפור אנו לומדים שכנראה בכל גן ילדים ובכל קבוצת ילדים ישנם מאבקי כוחות והחלש על דרך הטבע סופג את "רישעותם" של חבריו החזקים פיסית ואולי גם נפשית. החברה לא דוחה את החלש, בדרך כלל, מתוכה אלא צריכה אותו אצלה אולי כדי לפרוק עליו מתחים או באמצעותו לחזק קשרים בין הילדים החזקים. כך בסיפור החברה לא דוחה את הילדה הקטנה אלא משתפת אותה במשחק ובסופו של יום מכה אותה וחובטת בה. 5. גיוס האגו הגברי להגנה על הילד - שני אלמנטים חוברים אצל האב המבוגר א. הרצון להגן על הבת. ב. האגו הגברי שלא מוכן לקבל את העבודה שהוא נתפס כחלש. הוא קופץ כנשוך נחש ומכחיש את חולשתו. 6. ביטחון עצמי וכוחן של מילים - סיפורו של האב כמשל להיותו הוא עצמו גיבור ואמיץ מחזירים את הביטחון לבת ועתה היא מופיעה בפני ילדי השכונה כאמיצה וגיבורה ובאופן פשוט ביותר ונינוח אומרת להם את האמת החדשה שבליבה שאביה גיבור ובעת הצורך הוא יעזור לה. הסיפור מסתיים בטוב כמצופה ממעשיה עממית. עד כאן ראינו את סיפור המסגרת ומכאן ואילך מופיע הסיפור הנלווה העיקרי והוא בעצם סיפור כמשל.

ב. אומנות הסיפורת

מילים מספרות רגש. על-ידי ציור או תיאור מצב מסוים הסופרת יודעת להעלות רגשות מבין המילים. לדוגמה: כשהאב טופח על המיטה ומסמן לבת לשבת לידו ( מודגש לידו לא מולו) הבת הקטנה מטפסת על המיטה ומסתכלת בעיניו הנוצצות ובפניו החיוורים (הניגוד או הקיטוב בין העין הנוצצת לפנים החיוורים יוצרים את המתח הדרמטי בין התיאורים ומעלים רוך חן ודאגה). האב נוטל את כף היד הקטנה של בתו (אל כף ידו הגדולה, מעין משל לחיבוק) והוא גם קורא לה בכינוי חיבה שמחה'לה. כלומר התיאור הזה מעורר אווירת חמימות, רוך, אהבת אב ודאגת בת.

הסיפור על האימאם יחיא והר החילבה

7. הלקח של הסיפור הוא טובה תחת טובה. מי שטוב אליך תהיה טוב אליו ללא הבדל צבע, גיל, מין, דת ועדה. האימאם היה טוב ליהודי צנעא אז בהיותו בצרה הם חשו לעזור לו. יש כאן אלמנטים של מעשייה, קרי סיפור עממי. 7.1 פתיחה - פתיחה מרתקת השואבת את הקורא אל תוך הסיפור: החסות מהאימאם שעזר ליהודים מול המתנכלים להם. 7.2 משאלה כמוסה - הרצון לעזור לאימאם ולהצליח, היינו הרצון שהטוב ינצח את הרע. 7.3 יסוד השילוש - האבא, האימאם, השליט הצורר מהממלכה הסמוכה. גיבור חיובי הוא יחיא האימאם, גיבור שלילי הוא הצורר מהממלכה הסמוכה. גיבור ניטרלי הוא האבא שהולך לטובת האימאם. 7.4 הנגדה או קיטוב - העלילה נעה בין הטוב לרשע, בין האימאם לצורר. 7.5 סיום טוב - הסיפור מסתיים בנצחון הטוב על הרע. 7.6 המוטיב העל טבעי - מעין יסוד אגדי של מריחת כל ההר בחילבה. 7.7 השעה המיוחדת המסתורית שהיא שעת הדימדומים. בחלק מהסיפור זוהי שעת חצות "והביאו אותם בחצות הלילה" (שם עמוד 13). 7.8 מספר נוסחאי בסיפור העממי יכול להופיע אחד מהמספרים הבאים 3, 7, 13, 40. בסיפור הזה מופיע המספר שלוש "והנה בשלוש לפנות בוקר, שמענו צעדים חרישיים עולים ...." ( עמוד 14). לסיכום, הסיפור מדגים ומייצג את כל שאר הסיפורים בספר, שהם מיוחדים בהיותם סיפורים עממיים בעלי סגנון סיפורי מיוחד ויש בהם מן האלמנטים של הסיפור העממי המוסיפים רבות, כמו: המשאלה הכמוסה והקיטוב בין הגיבור החיובי לגיבור השלילי, דבר היוצר מתח דרמטי. כדאי לקרוא את הספר, הסיפורים מרתקים וגם השיר הכתוב בחרוזים בסופו.