מאמר בעיתון חמאס (מאי 2023): "חלה ירידה במורל בקרב החיילים הציונים... במקרה של עימות ישיר בין ציר ההתנגדות לכיבוש, סביר להניח שהמבצעים הצבאיים יהיו בקנה מידה גדול".
במאמר בעיתון "פלשתין" ב-1 במאי 2023, מוחמד מוסטפא שאהין (محمد مصطفى شاهين), פובליציסט ופרשן פוליטי המזוהה עם חמאס, זיהה הזדמנות עבור חמאס ו"ציר ההתנגדות" באובדן אמון הציבור בישראל במוסדות המדינה ובהנהגתה, בהתפוררות הממסד, בהיעדר מורא מפני הרשויות ובירידה במורל של החיילים. על בסיס זה, העריך שאהין, כי בעימות כולל "ציר ההתנגדות" יוכל להביס את ישראל.
להלן קטעים מהמאמר:
"ההתנגדות אינה רק אמירות, אלא היא פעולה, מעשה, הקרבה ועימות, והיא אינה רק מערכה בין הכוח לחולשה, אלא היא מערכה בין האמת והשקר, ובין החרות לשעבוד, אין משמעותה רק מלחמה בנשק, אלא משמעותה גם מלחמה באמצעות הרעיון, התרבות והלכידות החברתית".
"את זה הבינו תנועת חמאס והזרוע הצבאית שלה, והן גיוונו את הכלים, האמצעים, התוכניות ודרכי [הפעולה] שלהן. ההתנגדות ברצועת עזה היא אחת הסוגיות החשובות בעולם הערבי והאיסלאמי, שכן לאזור עזה היבטים אסטרטגיים וחשיבות גדולה באזור באופן כללי, וזאת בגלל העימות הקיים בה מזה מספר עשורים עם הישות הציונית".
"ציר אל-קודס נחשב לציר האיסלאמי של ההתנגדות, אשר מורכב מתנועת חמאס, חיזבאללה בלבנון וכוחות ההתנגדות בתימן, אירן, עירק וסוריה. הציר נחשב לכוח המרכזי בעימות עם הכיבוש, והציר הזה הוכיח את יכולתו להתעמת עם הכיבוש מספר פעמים..."
"השינויים בזירה הבינלאומית משרתים את עליית ציר ההתקוממות לאור הנסיגה במדיניות הנורמליזציה במולדת הערבית ועליית המניות של ציר ההתנגדות, לאור הפיוס בין הרפובליקה האיסלאמית [של אירן] וסעודיה, ונסיגת הנוכחות של ארה"ב בזירה הבינלאומית, על-רקע המשך עליית המניות של הברית הרוסית - סינית - אירנית, ושקיעת הכוכב של החד קוטביות ששירתה את המדיניות הציונית - אמריקנית באזור".
"משמעות הדברים, נסיגת ההשפעה הציונית וירידת כוחה נוכח השינויים האלה, משרתים את הסוגיה הפלשתינית אם הם ינוצלו באופן מיטבי, שכן הם יגשימו את יעדי ההתנגדות בעימות עם הטרור הציוני."
"מנגד, חלה ירידה במורל בקרב החיילים הציונים בשטח, שגרמה לקרע גדול בחזית הפנימית בערים הכבושות".
"ההתנגדות הפלשתינית מנהלת מלחמה פסיכולוגית מתמשכת במקביל לסכסוך הפוליטי הפנימי, התפוררות המערכת הממלכתית ושחיקת היראה מפניה, החל מהצעדות המתנגדות לממשלה הציונית".
"בנקודה זו ראוי לציין, כי המנהיגים המדיניים והצבאיים של הכיבוש מודעים לעובדה שהישות עומדת בפני מכשולים גדולים ומסוכנים, ובראשם אובדן אמון הציבור במוסדות המדינה ובהנהגתה..."
"הציר האיסלאמי של ההתנגדות ממלא תפקיד בעימות עם ישראל באמצעות סיוע כספי, צבאי, לוגיסטי ומודיעיני לתנועת חמאס, חיזבאללה ולכל מרכיבי ציר אל-קודס. התמודדות של ציר ההתנגדות [עם ישראל] יכולה להתרחש בכל עת, אך חשוב לזכור שציר ההתנגדות האיסלאמית פועל להגנה על זכויות הפלשתינים ולשחרור השטחים הכבושים, ואינו מהווה כל איום על מדינות אחרות".
"במקרה של עימות ישיר בין ציר ההתנגדות לכיבוש, סביר להניח שהמבצעים הצבאיים יהיו בקנה מידה גדול, כך שניצחון ציר ההתנגדות יהיה עובדה מבוססת, וההפסדים של הכיבוש [יהיו] ברורים כמו השמש".