אני מסכים עם יריב לוין שצריך להכות ביוריסטוקרטיה עד שנכניע אותה. אין עם מי לדבר שם - ואני מדבר כבעל ניסיון רב. אבל אני חלוק על הדרך. והדבר נוגע בעיקר בשלב זה לעדיפות שנתנה לקידום מתווה לוין סער על פני פיטורי היועמ"שית. אם אני מבין נכון: לוין סבור שקודם יש לשנות את ההרכב של הוועדה, ורק לאחר מכן לפטר את היועמשית. החשיבה הזו באה לידי ביטוי מיד לאחר הבחירות שגם שם לוין העדיף את שינוי מבנה הכוח על פני פיטורי היועמ"שית. אני חושב שזו טעות לקדם עכשיו את מתווה לוין סער שיבוטל בוודאות על-ידי בית המשפט העליון. העמדה שלי מבוססת על כמה נימוקים: 1. בעוד שאין בעולם מקום אחר שבו בית משפט פוסל תיקון חוקתי על שטות כמו עילת הסבירות, הרי יש כמה תקדימים (הודו, בנגלדש, סלובקיה) ששם הייתה פסילה של תיקון חוקתי גם בהיעדר הוראות נצחיות בחוקה בהקשר של בחירת שופטים. כלומר, במקומות מסוימים בעולם, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים מצדיק פסילה חוקתית על יסוד דוקטרינה דומה ל"תיקון חוקתי לא חוקתי". 2. בניגוד לפסק הדין בעניין הסבירות, לא תהיה אפשרות לפרשנות מקיימת, כי החוק יהיה חד-משמעי ולא ניתן לפרשנות יצירתית - כדי למנות שופט לעליון מספיק תמיכה של נציג אחד מתוך שני נציגי האופוזיציה להצעת הקואליציה. כלומר, בעוד שבתיק הסבירות חלק משופטי המיעוט (כמו וילנר ודומיה) התנגדו לפסילת התיקון החוקתי כי עמדה לרשותם פרשנות מקיימת, זה לא המצב לגבי מתווה לוין סער. 3. עוזי פוגלמן טמן את הזרע לפסילה בפסק הדין שהוא שחרר דקה לפני עזיבתו את העליון - פסק הדין בעניין חוק בן-גביר שקבע ש"פוליטיזציה" היא עילה לפסילת חוק. כעת היא תהיה עילה לפסילת חוק יסוד. ולכן אפשר להעריך ברמת הסתברות גבוהה שבג"ץ יפסול את מתווה לוין סער. וזה יוביל למשבר חוקתי. עדיף להגיע לשלב הזה רק לאחר שהחלשת את כל מוקדי הכוח של ההגמוניה הישנה. ואנחנו בדרך לשם: המפכ"ל הוחלף (בלשון הקפלניסטים: המשטרה נפלה). הרמטכ"ל הוחלף (לאחר שישר קו עם שר הביטחון וראש הממשלה בקו ההתקפי הנדרש). ובקרוב ראש השב"כ יוחלף, למרות התמיכה של הדילרים המושחתים של היוריסטוקרטיה שרואים בכך "הפיכה צבאית". ורק בשלב כזה צריך ללכת על נציגת האופוזיציה בממשלה - היועמשית. על כך ועל תסריט המשבר החוקתי (מה שחברי פרופ' עידו פורת מכנה "מבחן המאבטח") שוחחתי עם ידידי עו"ד ציון אמיר בפרק מעניין של הפודקסט "על המשמעות" של תמיר דורטל.