כמה מילים על החיבור לתנועה השמרנית העולמית ככלל ולמפלגת האיחוד הלאומי הצרפתית בפרט. בשנות התשעים היו אלה מפלגות השמאל הפרוגרסיביות שהשכילו לשלב ידיים ולהקים מכוני מחקר, ארגוני חברה אזרחית ופורומים בינלאומיים כדי לשלב כוחות ולהגביר את השפעתן. מבחינת השקפת עולמן, המבקשת להחליש את מדינות הלאום ולהעתיק את כוחן למוסדות בינלאומיים, דפוס הפעולה הזה היה ועודנו טבעי לחלוטין. באיחור ניכר החלו גם מפלגות שמרניות ברחבי אירופה לבנות תשתיות של חברה אזרחית ולייצר חיבורים ושיתופי פעולה חוצי גבולות במסגרת כנסים כמו NatCon וכנסי CPAC שהשפעתם מחוץ לארצות הברית הולכת וגדלה. זהו מהלך הרבה פחות טבעי עבור תנועות שממקדות את מאמציהן פנימה לחיזוק הזהות הלאומית וצמצום התלות בפורומים בינ"ל (ראו ערך הברקזיט בבריטניה או פרישת ממשל טראמפ מארגון הבריאות העולמי). באופן פרדוקסלי, האיחוד האירופי תרם תרומה מכרעת להתחזקות התנועות השמרניות שהתאחדו יחד לשורה של סיעות ימין, שכוחן הולך וגובר לנוכח קטסטרופת מדיניות ההגירה ודוקטרינת הרב-תרבותיות והתקינות הפוליטית שהובילו מפלגות השמאל ביבשת. כיום הנורמה ביחסים הבינ"ל היא שמפלגות בעלות השקפות דומות באירופה ובאמריקה הלטינית והצפונית כמו גם באוסטרליה ויפן מקיימות ביניהן יחסי גומלין לרבות בדרג שרי חוץ וראשי מדינות. אין שום ניסיון להסתיר שאנחנו מייחלים, ואני יכול לומר זאת בשם כל הסיעות השמרניות שאני מכיר, להצלחתן של המפלגות השמרניות ולתבוסתם של מפלגות השמאל בכל מקום ואתר. זה נכון לקומוניסט לולה בברזיל, לדיקטטור מאדורו בוונצואלה לידיד אש"ף סנצ׳ז בספרד ולאיש שלא מצליח לומר את המילה חמאס ברחוב דאונינג 10. כמובן שככל שמפלגות יותר ממורכזות המורכבות ביחס אליהן בזירה הבינ"ל פוחתת. ועכשיו למפלגת האיחוד הלאומי בצרפת. הטיחו ומטיחים במפלגה הזו האשמות בלתי פוסקות ומתארים אותה כימנית קיצונית וכאנטישמית - הבל הבלים. ראשית כל הדבר הכי קיצוני באירופה זו המציאות עצמה: דקירות ורצח של נער בן 14 באוסטריה בידי תומך דאעש, דקירה באנדרטת השואה בברלין, ירי חי בבריסל, רימונים בגרונובל ודריסה במינכן. הכל בשבועות האחרונים. שנית מפלגת האיחוד הלאומי היא השנייה בגודלה בצרפת, מקבילה לליכוד ולא מפלגת קצה נישתית. אכן, לאביה המנוח של מנהיגת המפלגה מרין לה פן היה רקורד בעייתי מאוד של התבטאויות אנטישמיות ותמיכה במשטר וישי אבל לאיש (שכאמור הלך לעולמו) אין שום קשר למפלגה מאז הודח ממנה לאור התבטאויותיו באפריל 2015. גם לנשיאת המפלגה היו התבטאויות ורעיונות פחות מוצלחים בעבר ביחס לאירועי מלחמת העולם השנייה ולקהילה היהודית אולם בשנים האחרונות וביתר שאת מאז קו פרשת המים של שבעה באוקטובר המפלגה נוקטת בקו חד וברור ביחס לאנטישמיות ולתמיכה במלחמתה של מדינת ישראל בטרור הג׳יהאדיסטי. עם התפרצות ההפגנות הפרו חמאסיות ברחבי אירופה והזינוק באנטישמיות מרין לה פן בחרה לקחת חלק בצעדת הזדהות עם הקהילה היהודית נגד האנטישמיות. מקרון בחר שלא להגיע. בשונה ממקרון שלא לדבר על מפלגות השמאל הצרפתי, לה פן גינתה את החלטת בית הדין בהאג להוציא צווי מעצר נגד רה"מ ושר הביטחון. בעקבות אמירה חמורה מאוד של איש מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה מקסימיליאן קרא שאמר שלא כל מי ששרת באס. אס. הוא פושע (נבחר אמש שוב ברוב קולות במחוז שלו) הצהירה לה פן שהמפלגה לא תשתף פעולה עם אלטרנטיבה. יושב-ראש המפלגה ז’ורדן ברדלה הוא מהקולות הכי פרו ישראלים באירופה. בשונה ממקהלת מפלגות השמאל האירופיות הוא הביע התנגדות נחרצת להכרה במדינה פלשתינית בעת הנוכחית שתהווה פרס לטרור ושהיא אינה עומדת על הפרק. התחייבות להגנה על ישראל: ברדלה ציין שאם ישראל תותקף על-ידי אירן, צרפת "כמובן" תסייע בהגנה על ישראל. מקרון פעל להחרים את השתתפות התעשיות הביטחוניות ביריד מקצועי בצרפת. מאבק באנטישמיות: ברדלה הביע ביקורת כלפי מפלגות השמאל בצרפת, במיוחד "צרפת המורדת" בראשות ז’אן-לוק מלנשון, שלדבריו תרמו לאווירה אנטישמית במדינה מאז 7 באוקטובר. הוא הצהיר שמפלגתו תהיה "המגן לאזרחינו היהודים". שמחתי מאוד על הזכות להיפגש עם ברדלה שהוא ידיד אמת של מדינת ישראל והקהילה היהודית. אני מאחל לו הצלחה רבה ואני מאחל ליריביו במפלגות השמאל שייכשלו. אמירת אמת היא גם אחת מהאפשרויות בדיפלומטיה.