בבוקר יום שני כ'ו שבט תשפ"ה (24.2.2025) בית המשפט המחוזי הירושלמי בתל אביב הגדיש את הסאה ועלינו לומר להם די! אתם פוגעים בנו, אזרחי המדינה ואת זה אסור לנו לסבול. יש מדינה אחת בעולם שהוצא חוזה להשמדתה על-ידי קואליציה של מספר מדינות. המדינה נמצאת בסכנה קיומית, לאחר מתקפה שבנס לא הצליחה במשימת השמדה.תובנה זו לא ניכרת בהתנהלות בית המשפט הירושלמי היושב בתל אביב, כפי שאפשר ללמוד מהחלטות חסרות אחריות לאומית שיוצאות תחת ידו כולל היום. בימים אלה ראש המדינה צריך לשקול האם לצאת למלחמה להשמדת האויב, או להשלים את תהליך הכניעה של עסקת חטופים נוספת. זוהי פרשת דרכים גורלית שבה ראש הממשלה חייב לשבת שבעה נקיים ולשקול כל אפשרות יש היום איש אחד במדינה שצריך למקד את כל תשומת ליבו בגורל כל הציבור ובמיוחד בגורל הבנים הלוחמים. עומדת לפני הממשלה ברירה בין שתי דרכים שיש בהן סיכון ומחיר כבד בחיי אדם. מצב כזה דורש כפל כפליים של בדיקה, שיקול, תכנונים, משחקי מלחמה, הפעלת קשרים בינלאומיים, בקרה יסודית והכנות צבאיות ומדיניות. עשרים וארבע שעות בשבעה ימי השבוע לא יספיקו לצוות שלם להשלים עבודה זו בשלמות. כיצד ניתן להבין את ההגיון של מערכת המשפט שמתעלמת ביודעין מגודל האחריות שעל כתפי ראש הממשלה? מה הבסיס התודעתי לחוסר ההגיון, לחוסר האחריות, לסיכון הלאומי שאותם אנשים מרשים לעצמם להטיל עלינו? הרי כולנו נשלם את המחיר על החלטות שגויות שראש הממשלה לא הספיק להכינן ביסודיות בזמן הקצר העומד לרשותו. התנהלותם של השופטים והפרקליטים היא פשע כלפי המדינה, כלפי האזרחים ובמיוחד כלפי החיילים. חוסר אחריות כלפי אותו חלק קטן מתוך הציבור שמתייצב ב"קו הדם" ומשליך חייו מנגד, כדי ששאר הציבור יחיה בשקט. זה פשע כלפי כולנו. כן, אין דרך נכונה יותר לתאר את מה שמתנהל בבית המשפט המחוזי הירושלמי בתל אביב. בניגוד לחוסר האחריות שבמציאות זו, כדאי ללמוד מהטבע כיצד מתנהלים במצבי חירום. מדעי החיים מלמדים אותנו שבשעת חירום האורגניזם מבטל כל פעילות שאינה תורמת ישירות לניהול המשבר. רוב מתפקודי השגרה נחסמים ותשומת לב המערכת ממוקדת רק בדבר אחד, מניעת סיכונים וסיכולם. כיצד קורה הדבר שאנשים אינטלגנטיים לכאורה לא מבינים מה שכל עכבר יודע? ומה יכולים האזרחים, הקורבנות הפוטנציאליים של התנהלות חסרת אחריות זו לעשות כדי ש"תדע כל אם עבריה שבניה נתונים בידיים טובות"? ההתעלמות של "חבורת שלטון החוק" (שרומסת את החוק על ימין ועל שמאל) מהסכנה הקיומית של העם היושב בציון יסודה במחלוקת הבסיסית ביותר הקיימת בדור הזה והיא שאלת צביון המפעל הציוני. החרדה מפני המדינה היהודית מביאה את הנהגת קבוצת המיעוט למדיניות המבטאת את התפיסה שעדיף הרס המדינה על פני היותה מדינה יהודית. לשם כך אפשר לחבור לגורמים זרים ובשיתוף פעולה לפגוע בממלכתיות הישראלית עליה חלם בן-גוריון מנוחתו עדן. ביזוי ראש הממשלה, ביזוי סמלים לאומיים, סרבנות בשירות צבאי הם רק חלק קטן מכלל התופעות הנובעות מתפיסה זו. מנגנוני אכיפת החוק הפכו לאחד מהכלים הלא דמוקרטיים שנועדו לערער את הממלכתיות של המדינה היהודית. היעד הראשון הוא ראש הממשלה שנתפס כמי שבכישוריו הפוליטיים הנדירים, מעוררי הקנאה, מצליח לגבש קואליציה שמבצרת את המדינה היהודית. כיוון שזכות קיומה של מדינה יהודית נתפסת בדעת המיעוט כדבר פסול, כל האמצעים כשרים לגרום להכשלתה בין אם בכלכלה ובין אם בשדה הקרב. בית המשפט המחוזי מירושלים ומפלגת צאלח א דין הם חלק מכלי הנשק במערכה. מה עלינו לעשות? כיוון שבית המשפט מסכן את קיומנו, אין לאזרחים תומכי המדינה היהודית ברירה אלא להגן עליה בעצמם מפני זעמם של מפרקיה. מערכת המשפט מונעת מראש הממשלה לנהל את הגנתנו במלחמה קיומית. הגיע הזמן שהציבור יפעל כדי לשחרר את ראש הממשלה מלפיתת התמנון המשפטי. הגענו למצב מטורף שרק יציאה מסיבית לרחובה של עיר ודרישה מראש הממשלה לנצל את חסינותו בשירות הציבור ולא להתייצב לבית המשפט עד להשגת כל מטרות המלחמה,תשחרר אותו לניהול המלחמה. אנחנו צריכים לדאוג שיקדיש את כל זמנו לתכנון וביצוע פעולות הצלת הבית הלאומי מול שבעת הזאבים התוקפים אותנו בעצם ימים אלה. הגיעו מים עד נפש.