אני חושב שכדאי להבהיר כמה הנחות בסיס כדי להבין טוב יותר את מה שראינו אמש בבית הלבן: בתור נשיא מארח בבית הלבן, לו רק רצה, טראמפ יכול היה למנוע את ההתכתשות הפומבית המכוערת עם הנשיא זלנסקי, ולהבהיר שכל הסוגיות יידונו בפגישה הסגורה. הוא לא עשה כן, מסיבה פשוטה - הוא רצה בזה.
הוא נ ה נ ה מזה. ההתנהלות הבריונית פרחחית של הנשיא טראמפ במעמד כזה אופיינית לו ולעולם המושגים המופשט מאוד שלו, שמתמקד בארבעה דברים - כסף, כוח, כבוד והערצת אנשים "חזקים", דהיינו רודנים. ולכן, אדם כזלנסקי בעייתי מאו עבורו. הוא מסרב להתכופף או להתיישר לפי הכללים החדשים שהממשל מנסה לכפות עליו, כולל חתימה על הסכם מחצבים משפיל ללא שום תמורה שתבטיח את ביטחון ארצו, אחרי מלחמה איומה שבה ארצו הותקפה ושילמה מחירים איומים. עבור טראמפ, זלנסקי הוא השטיח האדום בדרך לקבל פרס נובל לשלום, כמובן. העובדה שזלנסקי מעז לעמוד על שלו ומסרב למלא את התפקיד שייעד לו הממשל מטריפה את הנשיא טראמפ, ואפשר היה לשמוע את זה גם אתמול במהלך ההתכתשות, כשהוא וסגנו ואנס תוקפים את זלנסקי בפניו בחריפות יוצאת דופן. המטרה פה הייתה להשפיל את זלנסקי באופן פומבי כדי להמחיש לתומכים מבית וגם למנהיגים בעולם מה יהיה המחיר של להתעמת עם הנשיא טראמפ - למען יראו וייראו.
היו קולות שטענו שזלנסקי עשה טעות כשנגרר להתכתשות הפומבית הזאת, אבל צריך להבין שלא היו לו הרבה ברירות. בסיטואציה שנכפתה עליו, לעיני העולם כולו, הוא צריך היה לעמוד על שלו ולהזים את ערימות השקרים שהוטחו בו, ולהסביר את עמדתו - וכך עשה, ועשה נכון. הטעות שלו הייתה שהסכים בכלל להגיע לוושינגטון, למרות שהבין שטראמפ לא יעניק לו שום ערובות ביטחוניות, ומעוניין רק לכפות עליו חתימה על הסכם מחצבים משפיל, כדי לדרוך עליו ולהראות לכולם איך הוא יוצא מנצח, לכאורה.
היה מדהים לראות כיצד זלנסקי מנסה להסביר לשני תוקפיו המעונבים למה אי-אפשר להאמין לשום הסכם שעליו יחתום הנשיא פוטין, על-פי ניסיון העבר. זו הסיבה שזלנסקי זקוק לערובות ביטחוניות משמעותיות כתנאי לחתימה על הסכם הפסקת אש. אבל את טראמפ זה לא מעניין, והוא ממש מתמסר לנשיא פוטין ופשוט מאמין לו, באופן אבסורדי לחלוטין. כמו לדפוק את הראש בקיר.