ועדת חקירה ממלכתית:
1. ועדת החקירה הקודמת שהייתה לנו לחקירת מלחמה הייתה ועדת אגרנט שהמליצה על הדחת הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו), ראש אמ"ן זעירא וראש מחלקת המחקר באמ"ן ופטרה את הדרג המדיני מאחריות ישירה לאירועים, בעיניי בחוסר הגינות.
דדו, נזכיר, דרש גיוס מילואים מלא בבוקר המתקפה וסורב על-ידי שר הביטחון משה דיין ובסופו של דבר גם על-ידי רה"מ גולדה מאיר שהכריעה כנגד עמדת הרמטכ"ל. דדו חתר להכרעה והפגין חוסן נפשי נדיר במלחמה.
דיין ביקש להתפטר ודיבר על חורבן הבית השלישי. הדיכאון שלו הוביל את חיל-האוויר לאסון הגדול בתולדותיו, קיפול מבצע תגר להשמדת חיל-האוויר המצרי והסבת החיל למבצע דוגמן לתקיפת מערך ההגנ"א וחיל-האוויר הסורי ללא נוהל קרב. התוצאה הייתה הרת אסון. לסיכום הנקודה הראשונה: אין ערובה שוועדת חקירה ממלכתית בהכרח תוביל לחקר האמת.
2. משבר אמון חסר תקדים מול מערכת המשפט ככלל ובית המשפט העליון והעומד בראשו בפרט. מודל ועדת החקירה הממלכתית בנוי על בית משפט עליון ממלכתי ולא פוליטי, ועל דמויות כמו שמגר ואגרנט שנהנו מאמון ציבורי רחב.
ההפיכה המשטרית שהוביל אהרן ברק והמשיכה בסערת המלחמה הגברת חיות הובילו את מדינת ישראל למצב עניינים שבו מבחינה אמפירית קשה עד בלתי אפשרי להגדיר את ישראל כמדינה דמוקרטית. עקרון הפרדת הרשויות נמחק עם פסילתה של חקיקת יסוד.
כנסת ישראל שאמורה להיות הלב הפועם והמייצג המובהק של ממשל העם באמצעות נציגיו, הפכה למרמס. אין כמעט שום משמעות לחקיקה כאשר בית משפט עליון מוסמך לפרש אותה כאוות נפשו ולבטלה כשמתחשק לו.
לאור התהליכים החמורים האלה לחלקים עצומים בציבור יש אפס אמון במערכת המשפט, אפס מוחלט. כשאנו מדברים על נשיא בית משפט שכפה את עצמו על אזרחי ישראל, ישב בדיונים הנוגעים למינויו, סירב לכל פשרה באשר למועמדים שאינם מהמילייה שלו ובסופו של יום מינה את עצמו האפס הופך למינוס.
ואגב עדות לפוליטיזציה המופרעת של העליון היא הנתון המדהים שהתפרסם היום לפיו למעלה מ-80% מהתיקים הנדונים במוסד עניינם בעתירות של פלשתינים. במקום ערכאה משפטית עליונה קיבלנו ערכאה משפטית לענייני זכויות האויב הפלשתיני.
3. אז מה כן? שופט בדימוס (מחוזי / עליון) מטעם האופוזיציה 1 ומטעם הקואליציה 1.
זכות וטו הדדית לכל שם. מומחים בתחומים הבאים: ביטחוני מדיני, ביטחוני מודיעיני (כלל הקהילייה), ביטחוני צבאי אופרטיבי, ביטחוני צבאי תכנוני (בניין הכוח) וביטחוני משפטי.
סה"כ חמישה תחומי תחקור. נציג אחד או שניים לכל תחום אם יש קונצנזוס אחד מטעם הקואליציה והאופוזיציה ואם אין אז אחד מטעם כל צד עם זכות וטו. מה חוקרים? את אירועי השבעה עד העשרה לאוקטובר ואת שלושת העשורים שקדמו להם מדינית, מודיעינית, צבאית ומשפטית ביחס לרצועת עזה וחמאס. בשינוי חקיקה מזערי אין שום בעיה להגדיר ועדה כזו כממלכתית, בואו ותסבירו לי למה לא.