לפני ארבעה עשורים ומחצה, הייתי תלמיד שנה א' בפאר ישיבות ההסדר, ישיבת "ברכת משה" אשר ישבה ביישוב מישור אדומים. אני בן 18 ומעט. מנהג היה במוצאי השבת - מייד בתום ההבדלה היו רבים מבני הישיבה נוסעים ירושלימה לענייניהם, לבתיהם ובית המדרש היה נותר ובו מתי מעט. נמניתי על מתי המעט, הבודדים. במוחי עלה רעיון לקיים בכל מוצאי שבת במה רעיונית פתוחה בחדר האוכל. הרעיון היה להזמין דמות מעניינת מחוץ לישיבה ולהזמין את תלמידי הישיבה לשעתיים של שיח מעניין וחופשי.
הצטיידתי בכמות גדולה של אסימונים, עמדתי שעה ארוכה מול הטלפון הציבורי, יצרתי קשר עם דמויות מרתקות והזמנתי אותם להגיע למישור אדומים להחכים את בני התורה. להפתעתי כל מי שפניתי אליו נענה בחפץ לב וללא בקשת תמורה מכל סוג שהוא. כך, לצד דפי המקורות של השיעור הכללי אותו העביר ראש הישיבה, תליתי, אני הקטן, תלמיד שיעור א' בישיבה, מודעה והזמנה לקראת בוא האורח במוצאי השבת.
האמת תיאמר, לא ידעתי מה יעלה מהיוזמה הזו. האם תלמידי הישיבה יגיעו? בעזות של בחור צעיר אף לא ביקשתי את רשות רבניי החשובים מהסיבה שלא רציתי להטרידם בזוטות. וכך הזמנתי הוגי דעות ואנשי רוח לשיח מוצאי השבת. העוף הוליך את הקול וחדר האוכל התמלא בתלמידי הישיבה. במפגשי ההמשך הגיעו אף הרבנים, העניקו ליוזמה תקציב להסעה, למי מהמרצים שהגיע במונית, ואף קיבלתי ספרי ראש הישיבה "יד פשוטה" על הרמב"ם, להעניק כשי למרצים.
בין המרצים שהזמנתי למוצאי השבתות היו פרופ' אנדרה היידו, פרופ' נחמה ליבוביץ', פרופ' יוסף נדבה, פרופ' יהודה הלוי, ואפילו את פרופ' דן מלר, שהקים יחד עם רעייתו, צופייה, תנועה נגד חזרה בתשובה בעקבות חזרתו בתשובה של בנם בכורם עופר. הזמנתי הזמנה שגררה סערה זוטא בשבילי הישיבה. מוזמנות ומוזמנים נוספים הטריחו עצמם והעשירו את רוח בני התורה מזוויות שונות. מוצאי שבתות אלה נמשכו בברכת רבני הישיבה ובעידודם. עד לגיוסי לצה"ל.
לא לספר על עצמי באתי אלא על "מהות המעשה", הרהור חולף של בחור בן 18 שהיה למחשבה, שהיה למעשה, מעשה אשר חולל שינוי משמעותי בקרב עשרות תלמידי ישיבה, חכמים, דעתניים, אשר שינו את הרגלי מוצאי השבת שלהם והמתינו בכל שבוע למודעה - הזמנה לצד דף המקורות לשיעור הכללי. מהות המעשה טמונה במבקשים להפוך את החברה הישראלית לחברת מופת, חברה ערכית, חדורת שליחות ואמונה בביצוע התיקון הכללי בכל תחום מתחומי חייה, חברה שאינה מפסיקה לבחון את המציאות במשקפי מהות המעשה.
שגרת חיים
מהות המעשה היא היכולת לשבת ליד שולחן אחד, מרובה דעות, מרובה מחלוקות, מרובה אמונות, מרובה ערכים ולשוחח על הכל, מתוך כבוד והערכה גם אם לא מתוך הסכמה, מתוך הלבה הרותחת הזו תצמח מהות המעשה. פרטים וארגונים מחוללי תיקון ותמורות הם בבחינת ברכה ונכס לכל חברה המבקשת להתפתח, להתקדם, להיטיב עם אזרחיה, על-אף שלעיתים הפערים בין מהות המעשה בין חלקי החברה יותר מקיצוניים.
לו ניתן היה לפרק ולהרכיב מחדש מערכות שונות בהברה הישראלית המציאות הייתה אידיאלית. שוו בנפשכם מערכות חינוך, בריאות, השכלה גבוהה, ביטחון, משפט, תקשורת, כלכלה, רווחה, פוליטיקה, המתנהלות על-פי ערכים ולא על-פי אינטרסים, איזה עולם נפלא יכול היה להיות. בין הרצוי למצוי תהום פעורה, ובכל זאת אי-אפשר לבטל את מהות המעשה בחוסר מעש מחולל שינוי, מהות המעשה חייבת להתחיל היכן שהוא, רצוי רוחבי ולא אנכי. התיקון הכללי יחל בכל המערכות בשיטתיות, עקב בצד אגודל, עד אשר יהפוך למעשה שגרה.
ובכן, כדי להפוך את מהות המעשה לשגרת חיים, בראש ובראשונה חייבים להפשיל שרוולים ולהיות נכונים לקפוץ בתבונה למדמנות הקיימות במערכות החיים השונות. ההבנה וההכרה כי הטובים ביותר להנהגה הציבורית, תניע את המערכות, תדחק את הבינוניים ובעלי האינטרסים לשוליים ותאפשר צמיחה לגובה של מגדלורים בתחומם. מהות המעשה, כשמה כן היא, מעשה, לא דיבורים/ הצבת הטובים ביותר, הערכיים ביותר, השמים עצמם אחרי המדינה, אחרי החברה, אשר מילים כמו שליחות, ערכים, לא רק שאינן זרות להן אלא הם לחם חוקם.
החברה הישראלית יכולה, מסוגלת וצריכה להקים מתוכה את ההנהגה הבאה בכל תחומי החיים, הנהגה הרואה את טובת הכלל לפני טובת הפרט, את האינטרס הלאומי לפני האינטרס האישי, את המדינה לפני השליח. מהות המעשה תבוא לידי ביטוי באופן מובהק אם רק נבחר בכך. אחרי 76 שנות עצמאות, אחרי שמאין יצרנו יש גדול, אחרי שהפלא העולמי, מדינת ישראל, קמה והייתה, הגיעה העת ליצוק לתוך היצירה הנפלאה הזו את מהות המעשה, להגביר את האור ולצמצם על-ידי כך את החושך, לעודד ולתגמל את הטובים ביותר להצטרפות לתהליך השינוי.
על אף הספקנות, על-אף הרמות הגבה, על-אף חסרי האמונה, על-אף המבטלים במחי הינף יד, על-אף הספקנים, בטוחני שיש למהות המעשה בחברה הישראלית סיכוי עצום להתרחש. מדובר בתהליך, בהתמדה, בעבודה מאומצת, מאתגרת ומורכבת, עם זאת אתגר בר ביצוע, אפשרי. ליבת מהות המעשה היא הרצון, היא האמונה, היא השילוב של שניהם. כשתתקבל ההחלטה להתחיל את מהות המעשה, הבשורה תצמיח כנפיים, תתפשט כאור חמה בכל רחבי ישראל, תדביק חולמים נוספים שיפגשו באנשי מהות המעשה. פתאום קם עם ומתחיל תיקון קטן מטיפה ועוד טיפה עד לתיקון הכללי שנהייה ים של מהות מעשה מחוללת שינוי.
מתקני עולם, מייסדי מהות המעשה צמחו מבין כלל ערוגות החיים, ללא אפיונים של דת מין וגזע, כל אחד בדרכו הנחיל את התיקון שלו לעולם, זה אפשרי, עכשיו תורנו. תזכרו את הבחור הצעיר ממישור אדומים.