הבעיה העמוקה ביותר של התקשורת בישראל, אפילו יותר ממגיפת הרל"בת, היא הנחת היסוד הנפוצה לפיה האנשים שמנהלים את המדינה מטומטמים.
זה גורם לכך שפעם אחר פעם נקטלות החלטות שהעיתונאים אינם מכירים את התמונה המלאה של השיקולים מאחוריהן - בין אם בגלל שהיא אינה זמינה להם או בגלל שלא טרחו לברר אותה.
בוודאי שנבחרי ציבור מבצעים טעויות ואפילו טעויות קשות ומחדלים, כפי שלמדנו לצערנו; ולא פעם הם פשוט פועלים ממניעים זרים או פסולים. אבל הרבה יותר מדי פעמים עיתונאים פשוט קוטלים החלטות מתוך בורות, מתוך עצלות, מתוך אג'נדה, או כתוצאה מבעיה אמיתית של היעדר גישה למידע.
ההתנהלות הזו אינה משרתת את הציבור כי היא מספקת לו תמונת מציאות שאינה אמיתית, ומלבה כעסים ושנאות לחינם.
לעיתים אין מנוס מטעויות, גם של עיתונאים, ובוודאי שגם אני טועה. אבל אם נזנח את ההנחה שנבחרי הציבור מטומטמים, חלק לא מבוטל מעיוותי המציאות הללו יחסך מהציבור.