ייתכן שתוכנן של השורות הבאות יטריד כמה מקוראי. הסיבה, אחת מרבות: הוויכוחים האין סופיים באולפני הטלוויזיה על הסיבות לכשל האסוני ביום 7.10. אמנם, לעתים נוטים המתדיינים לנקוט בלשונותיהם במונחים השגורים בפיותיהם של בכירים ובכירים במיל. בצה"ל ולא תמיד מובנים האוצרות של מונחים אלה כי לא כל צופה או מאזין נושא על כתפיו דרגת תא"ל, אם לא למעלה ממנה. אבל בקלי קלות אפשר להגיע למסקנה העגומה: שבר שאינו מתאחה בקרב כל זרועות הביטחון. ואשר לעתיד: מה יהא אופיו? האם נוכל לבטוח בביצוע יעיל של השיקום, השיקום הנדרש בדרגות הביטחון? למשל, עד מתי יורחק האויב מגדרות מטולה? מתי יזכו המפונים לממש את זכות השיבה למקומות מגוריהם? או, למשל, עד מתי יימשכו חילוקי הדעות סביב הסוגיה הקשורה בראש השב"כ הנוכחי, ומי יורשו בתפקיד? הח"מ חש כי תיקוני הליקויים - לשון המעטה - הממתינים לאיחוי בניצוחו של הרמטכ"ל זמיר, יימשכו עוד זמן רב. טובים הסיכויים כי גם אלה יושלמו אך במועד לא ידוע. ובינתיים, ממשיכים לכתר אותנו צבאות זרים, חונים במצב הכן סמוך לגבולות המדינה. ולתשומת לב ה"מסבירים" או ה"פרשנים": אנא, השתדלו לדבר בשפה פשוטה, קלה להבנה, ממש באורח דומה לאופי השורות הנכתבות כאן. ומעל לכל: זוהי מלחמה שנעדר משורותיה "מסביר לאומי", כפי שדיברו, ציוו אלינו במלחמות קודמות ("שתו מים!"). ציווי זה, לדוגמה, מפיו של נחמן שי אשר בזמנו היה מצוייד בכוס מים, במעין נשק מגן יעיל. אכן, באותה מלחמה שתינו מים. לא רק הח"מ, אלא רבים, שייחלו להבנת המתרחש בגלגולי המערכה. מיותרת לשון המליצות. לפעמים היא עטופה בנימות לשוניות של מסר מעודד למצב הרוח של העם. אך יש ולאחר מנה של צפייה או האזנה בשיח אולפנים, המאזין הקשוב מתרחק או נוטש את המרקע כי בוקעים ממנו קולות של מביני-דבר. מביני דבר? אבל רק לא להבנת הצופים! למשל, לא די להתייחס ל"ציר פילדלפי", יש צורך להסביר מדוע מיחסים לו, או לשכמותו, חשיבות עילאית. מובן שאין לבלום את המחלוקות הפוליטיות סביב המתרחש, פן המשטר הדמוקרטי - עדיין - יתדרדר לשפל וביתר תאוצה. אלה אך מעט מן ההמלצות לכל העוסקים בתקשורת על כל מגזריה. אנא, דברו אלינו כדי שנבין ולא רק נתעטף בעצב או בדאגה.