לא מעט אנשים שואלים אותי האם אהיה מוכן להיות חבר בוועדה שתתכנס כדי להדיח את היועמ"שית הנוכחית מתפקידה. תשובתי לכך היא לאו רבתי. זאת משום שהבעיה אינה במי שממלאה את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הבעיה היא התפקיד עצמו. תפקיד היועמ"ש כפי שהוא התפתח בישראל אינו קיים בשום מקום בעולם. לתפקיד זה הומצאו עם השנים סמכויות משטריות קיצוניות בלי שהוספו לכך איזונים ובלמים ראויים, וכיום תפקיד היועמ"ש חזק יותר מבחינה משטרית מאשר ראש הממשלה והממשלה במליאתה גם יחד.
לא בכדי קבע פרופ' שלמה אבינרי כי לתפקיד היועמ"ש סמכות רחבה יותר מאשר לנשיא ארה"ב ולראש ממשלת בריטניה. אבינרי הסביר כי "בעוד שאחת מהנחות היסוד של הדמוקרטיה היא קיומם של איזונים ובלמים המכוונים למנוע ריכוז סמכויות - מרכז בידיו היועץ המשפטי סמכויות שאין דומה להן בשום מדינה דמוקרטית. העובדה שמדובר באישיות ממונה ולא נבחרת, רק מעצימה את הפגיעה בדמוקרטיה".
פרופ' אמנון רובינשטיין אמר פעם שהיועמ"ש דומה למלך לואי ה-14, מכיוון שאין שום מגבלה על סמכותו, והוא בעצמו קובע את גבולות סמכותו, אבל אז הוא נזכר שללואי ה-14 לפחות הייתה מועצת אצילים שמדי פעם הוא היה מתייעץ עימה, ואילו ליועמ"ש אין אפילו את זה.
כידוע כוח נוטה להשחית וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט ולכן גם אם הממשלה תמנה במקום בהרב-מיארה את האדם עם הכוונות הטובות ביותר לתפקיד, הכוח העצום והבלתי מרוסן שגלום בתפקיד היועמ"ש ישחית אותו גם כן. לפיכך, לא צריך להדיח את היומע"שית אלא לפצל את תפקיד היועמ"ש, כלומר למנות תובע כללי אליו יועברו הסמכויות להורות על חקירה פלילית ועל הגשת כתבי אישום.
לצערי הרב, שר המשפטים יריב לוין מתעקש שלא לפצל את התפקיד וזאת למרות שכל שרי המשפטים בשני העשורים האחרונים תמכו בכך, וגם רבים במערכת המשפטית הביעו בעבר תמיכה בפיצול. הניסיון של לוין לפטר את היומע"שית נדון לכישלון, כפי שכל המהלכים שעשה בשנתיים האחרונות לקידום רפורמה חיונית במערכת המשפטית נכשלו, והמהלך השגוי שלו לא יסתיים בהדחת היומע"שית אלא להפך - מעמדה יתחזק עוד יותר.