מאמריהם של ד"ר רונן ברגמן ונחום ברנע בידיעות אחרונות, משקפים באורח בהיר את העמימות שמאפיינת את מעמדה של ישראל. גורמים בעלי משקל בזירה הבינלאומית ממלאים תפקידים מרכזיים על לוח השחמט העולמי. זה נסוב, בין השאר, גם על ישראל אם כי לא תמיד יש להם עניין בה.
ביטוי בולט לכך מצוי בהודעה שארה"ב מנהלת משא-ומתן עם אירן. לכאורה הפתעה, אך לא לגמרי. יש להניח כי במשרדי החוץ בעולם תוהים לאן דרכו של דונלד טראמפ ומה הקשר למגע עם טהרן ולחטופים בעזה.
להערכתי, חותר משטר טראמפ לשחרור כל החטופים בעזה תמורת יצירת נסיבות בהן יחתם הסכם חדש עם ההיאטולות. כלומר שחרור החטופים, יצירת תנאים להסכם גרעין, ובתמורה לאירנים, איסור מוחלט על ישראל לתקוף את מתקני הגרעין שלהם.
עוד מהלך אפשרי שנשקל בימים אלה בישראל ומתעלם מנוכחותה של אירן בזירה, הוא שנתפוס את טראמפ במילתו ונפתח מיד בלחימה עצימה בעזה, שתשאר שנויה במחלוקת להכרעת ההיסטוריונים.