תמונת מצב של הלחצים שמפעילה ישראל על חמאס, נכון לעכשיו: לדעתי - לא מעט אבל לא מספיק:

• 1. נכון לעכשיו ישראל נטשה את העיקרון שלפיו "כל מו"מ יתנהל רק תחת אש" - צריך לומר זאת ביושר. למה? כנראה שבעיקר בגלל לחץ אמריקני "לתת עוד צ'אנס". בממשל באמת מאמינים שחמאס ייכנע ויתפרק מנשקו לפני שעזה תימחק, אבל עדיין תומכים בשיטוח הרצועה אם חמאס לא ייכנע. כך או כך, המצב הנוכחי של הפסקת אש בלי שחרור חטופים צריך להשתנות, ומהר.
  2. הפסקת הסיוע ההומניטרי היא מנוף לחץ אזרחי משמעותי שישראל מפעילה כבר יותר משבוע. מאגרי המזון של חמאס מתכלים במהירות, המחירים ברצועה כבר החלו לזנק, ומשבר מזון רציני צפוי הרבה לפני חלק מהערכות הזמנים שפורסמו בתקשורת.
  3. ניתוק החשמל היום הוא צעד בכיוון הנכון, אבל הרבה פחות דרמטי מכפי שזה נשמע. בפועל, מדובר בפגיעה יחסית קטנה באספקת המים לרצועה (כן, זו לא טעות הקלדה). למה?

כמעט כל החשמל ברצועה מופק באמצעות גנרטורים מקומיים שמונעים בסולר. קו החשמל היחיד מישראל מזין את מתקני ההתפלה בעזה, ואלה מספקים פחות מ-20% מהמים ברצועה. השאר מגיע משלושה קווים מישראל (כן, קראתם נכון - ישראל מספקת עד היום ולאורך כל המלחמה את מי השתייה שמחזיקים בחיים את אויביה). בישראל שוקלים להתחיל לנתק בקרוב את קווי המים האלה (אגב, הרש"פ היא שמשלמת על המים), כשככל הנראה הקו הראשון שינותק הוא זה שמזרים מים לצפון הרצועה, מה שעשוי להוביל לנטישה מחודשת של האזור. ניתוק המים יהיה מנוף לחץ משמעותי, אבל נכון לעכשיו הוא עדיין חלקי ביותר. לגבי חשמל, ההערכה היא שבעזה יש מספיק סולר כדי להפעיל את הגנרטורים עוד כחודש עד חודשיים. לאחר מכן - עלטה או קרוב לכך. שורה תחתונה: ככל שיחלוף הזמן הלחצים על חמאס יהפכו לכבדים יותר, אבל כרגע ישראל בהילוך שני. ניתוק המים וחידוש אגרסיבי של התקיפות ברצועה (גם אם עדיין ללא תמרון קרקעי) יעלו משמעותית את עוצמת הלחץ על חמאס, ואם אלה לא יניבו שחרור של חטופים - כיבוש הרצועה, שיטוחה והשמדת חמאס. כל זה כנראה יקרה, כי חמאס כנראה לא ייכנע. השאלה היא באיזה לוחות זמנים, והאם לאחר שנצליח לשחרר חטופים נוספים, או לא.