נדמה לי שהגיע הזמן לסיכום ביניים על הנשיאות של דונלד טראמפ: אני חייב להודות שצדקתי בכיוון אבל טעיתי בעוצמה. חשבתי שטראמפ יזיק לכלכלת ארה"ב והעולם, אבל לא חשבתי שהוא ילך על זה בעוצמה כל כך גדולה.
הדבר המרכזי הוא כמובן מלחמות הסחר. אין מה להרחיב על הטמטום והנזק. מסחר בינלאומי זה לא משחק סכום אפס. המדיניות שלו היא הרסנית בראש ובראשונה לארה"ב אבל כמובן שתפגע בשותפות הסחר של ארה"ב ובכלכלה העולמית. לא אפרט כאן, מי שרוצה מוזמן להאזין לפרק האחרון בפודקאסט עושים חשבון על מלחמות סחר.
הטענה שהוא רק מאיים ובסופו של דבר הוא ישיג דיל יותר טוב לא אמינה. ראשית, מי שמאיים כל הזמן ולא מקיים מאבד אמינות. ראינו את זה במלחמות הסחר. הוא הטיל מכסים, ביטל, שוב הטיל, שוב ביטל, העלה את שיעורי המכס על מדינות מסוימות ועל מוצרים מסוימים, הוריד, ובקיצור, הדגים זיגזג שמתאים לו בדיוק. האיש נרקיסיסט ילדותי ואימפולסיבי.
האיומים חסרי השחר לא מסתיימים במלחמות הסחר. חמאס לא שחררו את כל החטופים ביום שהוא נכנס לתפקיד ובעזה המשיכו עם אותו גהינום בדיוק. בהמשך שוב היה איום עם גהינום ושוב לא קרה כלום. גם ההצהרה שלו שהוא יפנה את עזה מכל תושביה התבררה, גם לתמימים הימנואידים שלנו שלקחו אותו ברצינות ובהתלהבות (מטומטמת), כקשקוש מוחלט.
ואיך אני יודע שהסיפור שמלחמות הסחר רק יובילו לדיל טוב יותר ולשגשוג הכלכלה האמריקנית לא אמין? קל: ראשית, הבורסה ירדה, לא עלתה. מה זה אומר? שהמשקיעים לא אופטימיים. שנית, התגובה של טראמפ: המחאות נגד המדיניות שלו בארה"ב (שבעיקר עוסקת בפיטורים וקיצוצים במגזר הציבורי) אינן מחאות אוטנטיות. יש שם קונספירציה במימון העשירים (יהודים כמובן) שמשלמים למוחים.
מאסק כבר עמוק במחילת הארנב, חושף את האנטישמיות שלו ואת הפופוליזם, ואולי איזה ניתוק מהמציאות. הוא האשים חמישה אנשים במימון וארגון המחאות נגדו ונגד טסלה. שלושה מהחמישה יהודים, שניים מתים (מקור: פוסט של פול קרוגמן).
הדבר הטוב היחיד בטראמפ זה שהוא כופף את נתניהו לעשות הסכם עם חמאס ובכך כבר הציל חיים של רבים. אני מקווה שהלחץ על נתניהו יימשך, אבל נראה שטראמפ מתחיל לוותר. וזה מביא אותי לתמיכה של ישראלים מהמחנה הידוע בכינוי ימין בטראמפ. הוא מעולה לנו, כך הם טוענים, כולל רבים שמתנגדים להסכם עם חמאס. יש משהו במחנה הזה, קשה לשים את האצבע מה זה בדיוק, אבל זה כנראה סוג של טמטום, משולב בשנאה לתפיסת עולם ליברלית.
בסופו של דבר, ממשלת ישראל יכולה להלין על האנטישמיות בעולם, אבל קשה לקחת את הממשלה הזו ברצינות כאשר היא מתנהלת בצורה שמעודדת שנאת ישראל, ובכך אנטישמיות, וכאשר החברים הטובים של נתניהו הם אנטישמים.