אם נגדיר את שבעה באוקטובר כרעידת אדמה כי אז אנחנו כעת נמצאים בגל צונמי אחד מיני רבים. צונאמי פוליטי שבו ערב רב של זרמים שמטלטלים את כל אזרחי ישראל. במקרים של צונאמי המוכר למדענים ולציבור, מציעים לנו להתרחק מהחוף, לעלות לקומות גבוהות להציל את נפשנו. לרעידות האדמה ולצונאמי יש איתותים שבעלי המקצוע הערניים יודעים לזהות. במקרה שלנו, עם כל המלל שנשפך בארץ ובעולם נראה שמנגנוני ההתרעה אינם מגיבים לשטף האירועים, כשמדובר בצונאמי הפוליטי. ישראל במטוטלת, מתנדנדת מצד אל צד. כמו בספינה כך גם כאן כולנו נאחזים במה שאפשר כדי לא ליפול אל הים הגועש.
התיאור הציורי האפוקליפטי נועד להתריע מפני חולשתה של הדמוקרטיה להגן על עצמה. הדמוקרטיה היא צורה משטר שבבסיסה חייבת להיות הסכמה מקיר אל קיר שזו צורת המשטר וניהול המדינה המקובלת על כולם. לדמוקרטיה כהגדרה אין אפשרות להתגונן כשראש ממשלה שנבחר על-פי חוק בתמיכת חבריו לקואליציה משנה את אופיה ואת ערכיה.
על-פי חוק ראש הממשלה יכול לעשות כל מהלך שיעלה בראשו בלי הפרעה. כראש הרשות המבצעת הוא יכול למנות את מי שירצה לתפקידים רגישים כמו יועץ משפטי, ראש שב"כ, מוסד, מפכ"ל ובכלל. כראש הרשות המבצעת הוא ממנה את השרים והשרות שנוחים לו, יכול לחנוק כל יוזמת חקיקה של הכנסת ולקדם כל יוזמת חקיקה.
כראש הרשות המבצעת יכול ראש הממשלה לשלוט בוועדות למינוי שופטים, יכול לפתוח ולסגור את השידור הציבורי ולהקים גופי שידור פרטיים וציבוריים שנוחים ומתאימים לו. זה המצב במדינת ישראל מאז הוקמה. מעולם לא היו נבחרי הציבור מודאגים מעוצמת הרשות המבצעת והעומד בראשה. גם היום לא מוטרדים כי לכולם העניין הזה נוח. יתר על כן, נבחרי הציבור מהימין רוצים להחליש גם את הרשות השופטת, כדי שלא תרים ראש ותשפוט חלילה את נבחרי הציבור עצמם או את החלטותיהם.
חשוב לציין שבהמשך לנאמר שרעידת האדמה החלה בשבעה באוקטובר, הרי שסימניה נראו כבר עם הקמת ממשלת ימין על מלא. כבר אז הסימנים היו על הקיר - אזעקת רעידת אדמה. אך לצערנו חיכינו בסבלנות עד שארגון טרור הצליח לכבוש חלקים ממדינת ישראל ולהעמיד אותנו מול מראה נורא של ילדים, נשים וטף שנרצחו ונחטפו לרצועת עזה. אכן אסון נורא. רשלנות נוראה של ממשלה ובתוכה מערכת ביטחון משומנת עטירת משאבים שעם כל הטכנולוגיה המשוכללת, לא זיהתה את רעידת האדמה. ראשי מערכת הביטחון אכן התריעו שלישראל יש בעיה בגלל ההפיכה המשטרית אבל ברגע האמת הצבא דמם.
הקלף החזק
מאז, בנוסף למעיכת עקרונות הדמוקרטיה שנעשית בצורה חוקית ושיטתית, ישראל במלחמה בשפע חזיתות. מלחמה בהפסקות. כעת הפסקת אש כשהעתיד לא ברור, בפרט כשבגבולותינו יש בני אדם שלא רוצים שנתקיים, עובדה לא חדשה שלא הצלחנו להתמודד איתה, למרות העיקרון המוכר שבקצה כל מאבק מזוין יש הסדר מדיני כזה או אחר. יש לנו הסכמי שלום יציבים עם מצרים ועם ירדן והאמירויות. יש לנו לטוב או לרע, גם הסכם עם הרשות הפלשתינית.
אל כל אלה נוסיף את העובדה שמדינת ישראל לא הצליחה לשחרר את כל החטופים והחטופות כי לחמאס אין אינטרס לסיים את המלאכה וזה ברור. אבל, גם ממשלת ישראל גוררת רגליים כי יש בה שרים שהחלומות שלהם אחרים ובאופן חוקי הם מטרפדים עסקות, גם כשראש הרשות המבצעת מוכן לקיימן. באופן כללי נושא החטופים נמצא בידי ראש הרשות המבצעת, הוא אחראי לגורלם בדיוק כפי שהוא אחראי לכל דבר שקורה בעקבות החלטות שלו, של חבריו ושל קודמיו, כי כך עובדת השיטה הלכה למעשה.
החמאס הוחלש, אך בידיו הקלף החזק, חטופים חיים שישראל מחויבת להם. כעת על השולחן ועל המצפון הסוגיה האם לשחרר ולצאת מעזה או להשאר בעזה עד שישוחררו החטופים. לי אישית אין כל צל של ספק שכעת הזמן האחרון להציל את מי שחי. במצב כזה ממשלה אחראית משחררת את החטופים ועושה חישוב מחדש של האמצעים להגנה טובה יותר על אזרחי ישראל והגבולות שלה.
כמו שאמרנו, גלי הצונאמי באים והולכים ואזרחי ישראל כבר רגילים, כאילו מדובר בצונאמי שמקורו בהתנהלות הטבע. הצונאמי שלנו הוא אנושי ויש אפשרות להתמודד איתו אלא אם כן נמשיך להפקיר את חיינו לתפישות עולם דתיות פונדמנטליסטית משני עברי המאבק, היהודי האורתודוקסי המשיחי והמוסלמי הג'הדיסטי. שתי תפישות עולם שמעוניינות בהמשך הסכסוך עד להכרעת האחר. יתר על כן חשוב לזכור שהדתות המונותאיסטיות בעולם היו התקווה לכניסת המוסר לחיי האנושות ונראה שזו הייתה תקווה בלבד כי הדתות הללו התבססו והתמסדו והתמקדו בצבירת כוח במקום בהפצת הטוב והאחווה בין בני האדם.
ולסיכום, רעידת האדמה של אוקטובר 2023 חייבת להזכיר לנו שחייבים להיות פרגמטים, זו לא סתם המלצה, זה המוצא מהצונאמי, נכשלנו לפי שעה במשימה כי הקיצוניים מכתיבים את סדר היום.