בקשת הסליחה היא תנאי הכרחי לקבלתה אבל היא אינה תנאי מספיק. לבקש סליחה מחברי וחברות קיבוץ ניר עוז על הטבח שהתחולל בקיבוצם ועל אזלת ידו המחפירה של צה"ל, אשר נעדר ממנו בעוד חבריו נטבחים ונחטפים, היא בקשה שלא יכולה להיענות במלה "מקבלים". בהינתן העדר כל מענה של הצבא במשך שעות רבות וארוכות לאין קץ, שבהן כמעט הוכחדה אוכלוסייה של קיבוץ אחד ( היו עוד, ודאי), בקשת סליחה שאי אפשר להיענות לה במחילה רק מדגישה את עוצמת הזוועה וממדיה, את המשמעות האיומה והנוראה של היהפכות היוהרה מחטא לפשע.
הצבא כשל. חקירותיו את עצמו הן חשובות אבל הן אינן מגלות אלא טפח אחד, חשוב ככל שהוא. התיאורים הטקטיים, מפורטים ככל שהם, של הזזת הכוחות המעטים בתוך הכאוס ששרר בעוטף עזה, לא מספרים את כל סיפור המחדל, אף לא את מהותו.
הכישלון של הרמטכ"ל מזעזע ומזוויע, דווקא בשל כך שהוא קיים התייעצויות ו'חיתוכי מצב' שעות אחדות לפי שעת תחילתה של המלחמה, ב-06.29, בשבעה באוקטובר 2023, קיבל דיווח על רצף, על צבר ועל תדירות גבוהה של חשיפת אותות מעוררי חשד, ואף נטה להטיל ספק בניתוח בכירים אחדים כי אין אלה אותות המעידים על כוונה לפתוח במלחמה בתוך זמן קצר ביותר - בשעות הקרובות. הוא היה מודע לסכנה, להיתכנות לפריצת מלחמה, גם אם לא בסבירות קרובה לוודאות ודאי בסבירות גבוהה, ובכל זאת לא עשה את המעשה הנדרש והמצופה מהמפקד העליון של הצבא - לשלוח כוחות לגבול שממנו עלולה וצפויה להיפתח הרעה. או לפתוח במכת מנע מקדימה, עוצמתית ומהדהדת.
הכשלים הרבים שהתגלעו במהלך התחקירים, וחלק ניכר מהם פורסם טרם החלה החקירה, לא מותירים ספק: הייתה רשלנות פושעת. הייתה שאננות קריטית. ההיערכות לקתה בחוסרים רבים, התרחישים לא לקחו בחשבון כי מה שעלול להתחולל יהיה מעל ומעבר לכל תרחיש סביר. אי-אפשר, כמובן, להוציא את הדרג המדיני פטור בלא כלום, ודאי לא את ראש הממשלה, אבל הכישלון המחפיר, המקומם והבלתי נסלח הוא של הצבא. גם אם אין עדיין איש בדרג המדיני שמבקש סליחה מתושבי היישובים, אשר באחדים מהם שעשרות רבות, יותר ממאה מחבריהם נרצחו, וגם אם מפקדים בכירים בצבא מבקשים סליחה - סליחה לא מעלה ולא מורידה. היא נאמרת מאוחר מדי. היא ריקה וחלולה.
סליחה? מוטב מאוחר, אבל זה מעט מדי, לא מניח את הדעת, לא משכך את הזעם. בקשת סליחה שאין בה הכאה על חטא היא סתמית, ריקה וחלולה. יש בה מן הסתם שמץ אנושיות אבל אין בה שום הודאה כי במהלך השעות שקדמו לשעת השין של פריצת מלחמת 'חרבות ברזל' נהפך חטא היוהרה לפשע.