כאשר קיבל אלישע המקראי את הנבואה, בזו לו הילדים במשפט הנודע "עלה עלה קרח".
צפיתי הלילה בהקלטה הבנאלית של בנימין נתניהו, ואני מצטט: ביבי, עלה עלה קרח. אתה מבוהל, וכלל לא בטוח שתביא לממשלה את הצעתך הזדונית לפטר את ראש השב"כ רונן בר.
אם תביא, אתה יודע כי לנוכח הפרשנות של היועצת המשפטית גלי מיארה בהרב והמשפטנית סוזי נבות, ביצעת כל כך הרבה עברות בהצעתך הנלוזה, שיש סיכוי שהיא תיפול בבג"ץ, כאמור כל זה אם תעז לחזור להצעה.
"המלחמה היא מפלטו האחרון של הנבל" אמר ג׳ונסטון וזה כמובן חל עליך. אם אכן לא יעלה בידך לפטר את רונן בר אראה בכך נצחון דבשי.
איני יודע לקבוע אם מהלך המלחמה שנפתח אמש שגוי אם לאו, נראה לי כי התוצאות האסטרטגיות הנכונות היו דווקא להשתלט על הסיוע ההומניטרי ולא להשאירו בידי החמאס אלא בידי גורם בינלאומי, מוסכם על ישראל.
אתה בחרת לחדש את המלחמה. נניח שהמהלך נבון. בנאומך הדל אמרת שהשיקול לכך היה ענייני בלבד. גם אם זה נכון, מי יאמין לך שהמהלך נטול שיקולים פוליטיים ואנוכיות דוחה.
הוא שאמרנו בתחילת הדברים: "עלה עלה קרח".