רק טיפש חוזר על אותו מעשה פעמיים ומצפה לתוצאה שונה. שיהיה ברור: אני לא מאשים את ההנהגה הישראלית בטפשות. בקיבעון מחשבתי כן. ישראל על סף חידוש לחימה בעזה אחרי הפסקת אש של חודשיים. למה? ההסבר הרשמי הוא שרק תחת אש חמאס עשוי להתגמש לקראת עסקת חטופים נוספת. ההיסטוריה הקצרה מלמדת כי לא כך היה עד ינואר 2019. למעלה מ-60 אלף עזתים הרוגים והרס תשתיות רחב היקף לא הזיזו את התנועה מעמדותיה. ישראל אומנם לא נסוגה (עדיין?) מציר פילדלפי, אך חמאס השיגה את שרצתה: שיבת המפונים לצפון הרצועה. גם האספקה ההומניטרית השוטפת מקנה לה שקט ומרווח נשימה של לפחות שנה לשלם משכורות ולשרוד.
אז למה אנחנו נלחמים שוב? ראש הממשלה הצהיר באוקטובר 2023 ש"רק התחלנו". אלו בדיוק היו המילים שהוא אמר במרס 2025. ומה על כל המחיר ששילמנו? קורבנם היה לשווא? החטא הקדמון והבסיסי הוא לא בהצהרה החלולה של "ניצחון מוחלט". הוא נעוץ בכך שאין תוכנית מדינית ליום שאחרי. אפילו הנשיא טראמפ כבר הצהיר בפני ראש ממשלת אירלנד ש"איש לא מגרש פלשתינים מעזה". אז אם הטרמפספר נעלם במהירות הבזק, אז מה כן? לא ברור. שוב, כפי שהערתי בעבר, ברור מה לא. לא ברור מה ישראל רוצה.
נלך צעד אחד קדימה: המלחמה בעזה התחדשה, איתמר בן-גביר חזר לממשלה, התקציב עבר והממשלה לא נפלה. כל זה יזיז את חמאס מעמדותיה, כל עוד אין משבר הומניטרי בעזה ושלטונה לא קרס? וכיצד יקרוס אם לא ייצרנו חלופה מדינית מוסכמת ופתחנו את המעברים לכניסת סחורות ללא הפסקה. הרי האיום הישראלי לפני שבוע על צמצום האספקה הוא לעג לרש אחרי שהמחסנים בעזה מלאים. איך יודעים? מזמן לא שמענו דובר של חמאס מתלונן שמשבר הומניטרי בדרך.
אז המלחמה תתחדש ובשלב מסוים היא גם תסתיים. ישראל תהרוג עוד אלפי עזתים ותמשיך לשלם מצידה מחיר כבד (יש לקוות שיהיה מינימלי). אפשר ששוב העולם יראה תמונות של מאות אלפי עזתים נסים מצפון הרצועה לדרומה. ואולי אפילו "ואז מה יקרה? אז החטופים יחזרו?" ואולי אפילו "נכבוש ונשתלט" כפי שהזהיר/הצהיר בכיר ישראלי בתחילת השבוע. ואחרי כל זה מה יקרה? לא ברור. אין לנו תוכנית.
לעולם הערבי אגב יש תוכנית. הוא עשה עבודת מטה בעקבות האיום של טראמפ מתחילת פברואר 2025 לרוקן את עזה מתושביה. התוכנית הוצגה בליגה הערבית לפני שבועיים וישראל כבר דחתה אותה. גם אמריקה לא מסכימה לקבל אותה. למה? לא ברור.
אז מה עוד נותר לעשות, אם לא את אותו דבר? אולי להודיע שהמלחמה נגמרה. להחזיר את החטופים הביתה. לקבל, בצער רב, את העובדה המרה שחמאס יישאר הריבון בעזה (גם בגלל חידלון ישראלי לייצר חלופה), לקבוע קו גבול חדש, להדק את הפרימטר הביטחוני ולאכוף בו ללא פשרות כל תנועה (גם של ילד בן 4 שחמאס שלחה לרחרח) ולהבין שעל הגבול הדרומי יושב אויב שיש להילחם בו גם בעתיד לא רק במלחמה ארוכה ומדממת שלישראל אין יכולת להכריע.
ציניקנים שקראו את מה שכתבתי יגידו שיכולנו לחיזבאללה שהיה חזק לאין שיעור מחמאס. צודקים. יש רק אבל אחד: שם יש ממשלה ריבונית שם היא רצתה להיפטר מחיזבאללה. בעזה זה רק חמאס. או ישראל. תבחרו. למה רק שתי חלופות? כי פסלנו כל חלופה אחרת עד כה. התוצאה: מחדשים את הלחימה בתקווה שאולי משהו ישתנה בפעם הבאה. הלוואי. ספק רב אם כך יהיה.