בתוך כל הרעש והמהומה אני שם לב שלפחות בחזית חשובה אחת יש שקט - הצבא. כל המתחים, ההדלפות, הקטטות שנבעו מחוסר היכולת של בנימין נתניהו, יואב גלנט והרצי הלוי לעבוד יחד - כאילו נרגעו באחת, עם החלפת גלנט בישראל כ"ץ והלוי באייל זמיר. והצבא פשוט עושה את העבודה שלו - בשקט. שקט מבורך.
מעבר לכל הצעקות, צריך לזכור דבר אחד פשוט - אמון ויכולת לעבוד בהרמוניה הם חלק חשוב משלטון אפקטיבי. וצריך לאפשר לנתניהו לעבוד עם האנשים שהוא בוחר. לא משום שאנחנו רוצים דיקטטור, ולא "נאמנות אישית" ולא "עושי דברו". פשוט - אנשים רציניים ומקצועיים שיוכלו לעבוד אחד עם השני במקום אחד נגד השני, לתועלת הציבור.
אני מקווה שבקרוב יושג שקט דומה גם בחזית השב"כ. כל מי שלא מונע רק משיקולים פוליטיים ציניים מבין שכל יום נוסף שרונן בר נאחז בכסאו רק מזיק לביטחון המדינה.