אחד הלקחים המרכזיים שעל ישראל ללמוד מביקורו המתוקשר של נשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי בבית הלבן, ומההתנגשות החמורה בינו לבין הנשיא דונלד טראמפ, הוא החשיבות שבהפחתת התלות בסיוע האמריקני. התלות הכלכלית והצבאית של אוקראינה במערב, ובמיוחד בארה"ב, הפכה אותה לפגיעה מבחינה מדינית. גם הסיוע שקיבלה ישראל מארה"ב בעקבות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר היה הכרחי בשל הנסיבות החריגות, אך בטווח הארוך הפסקת המשך הסיוע הקבוע היא בלתי נמנעת. הסיוע השנתי אינו נובע מצורך כלכלי אמיתי של ישראל, אלא מהרגל ביורוקרטי ומרצונה של ארה"ב לשמר את השפעתה על מדיניות הביטחון של ישראל. לכן, במקום להמתין להפסקת הסיוע ביוזמת וושינגטון, על ישראל להכריז ביוזמתה על כוונתה לוותר עליו. צעד כזה יחזק את מעמדה כמדינה עצמאית, יאפשר לה חופש תמרון רחב יותר בזירה הבינלאומית, ויבסס את יחסיה עם ארה"ב על בסיס שותפות אמיתית ולא תלות. הסיוע האמריקני, בסך שלושה מיליארד דולר בשנה, החל עם חתימת הסכמי קמפ דייוויד ב-1979, כאשר התמ"ג של ישראל עמד על 16 מיליארד דולר בלבד. הכלכלה הישראלית דאז הייתה שברירית עם חוב חיצוני כבד בעקבות מלחמת יום הכיפורים, אינפלציה דוהרת לאחר המהפך הפוליטי של 1977, וייצוא שהיה מבוסס בעיקר על פרי הדר. כיום המצב שונה לחלוטין. לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית התמ"ג של ישראל ב-2025 צפוי להגיע ל-551 מיליארד דולר, מה שממקם אותה במקום ה-30 בעולם, ואף במקום ה-21 בתמ"ג לנפש - לפני בריטניה וצרפת. למרות אתגרים מבניים, הכלכלה הישראלית הוכיחה עמידות יוצאת דופן, אפילו בתקופת המלחמה האחרונה. נתוני תחילת 2025 מראים עלייה משמעותית ביתרות המט"ח, נתוני צמיחה משמעותית ועלייה בבורסה של תל אביב בקצב מהיר יותר מזו של ניו-יורק. לפי ההסכם הנוכחי, שנחתם ב-2016 בתקופת ממשל אובמה, ישראל מקבלת 3.8 מיליארד דולר בשנה המיועדים לרכישת תוצרת ביטחונית אמריקנית. אומנם מדובר בסכום משמעותי אך ביחס לגודל הכלכלה הישראלית כיום, השפעתו שולית. מאחר שהסיוע מחייב את ישראל לרכוש ציוד מארה"ב במקום לייצר אותו בעצמה, הוא אף פוגע בתעשיות הביטחוניות המקומיות ומגביל פיתוחים טכנולוגיים עצמאיים. ישראל נתפסת כמדינה המקבלת את הסיוע האמריקני הגדול ביותר בעולם, אך בפועל רוב הסיוע שמעניקה ארה"ב לבעלות בריתה מתוקצב במסגרת תקציב הביטחון שלה ולא תחת סעיף "סיוע חוץ", כפי שקורה במקרה של ישראל. עובדה זו יוצרת רושם מוטעה בציבור האמריקני, כאילו ישראל היא נטל כלכלי חסר פרופורציות על משלם המיסים האמריקני, מה שעלול לפגוע בתמיכה בה. ממשל טראמפ הציב דרישה ברורה מבנות בריתה של ארה"ב החברות בברית נאט"ו, לממן בעצמן את הוצאות הביטחון שלהן ואף לשלם עבור ההגנה האמריקנית. מגמה זו צפויה להימשך גם בעתיד, ולכן ישראל חייבת להיערך להפחתה הדרגתית של הסיוע מתוך יוזמה עצמאית. ביטול הסיוע האמריקני בצורה מחושבת ומדורגת, יחזק את מעמדה האסטרטגי של ישראל, יבסס אותה כשותפה שוות ערך של ארה"ב ולא כמדינה תלויה, ויאפשר לה לקדם אינטרסים ביטחוניים וכלכליים ללא מגבלות חיצוניות. כעת הגיע הזמן לפעול ועל ישראל להכריז ביוזמתה על כוונתה לוותר על הסיוע אמריקני. ישראל חזקה מספיק כדי לעמוד על רגליה בכוחות עצמה.