אחד השינויים המשמעותיים המתחולל בתקשורת בימים אלה הוא הבולטות היומית של נוכחות הפרשנים באולפנים. הם, להתרשמותי, יודעי כל. יודעי כל? לא בהכרח. לגמרי לא! הם מבטאים את התרשמויותיהם בכל מהדורה. אנו, הצופים, בוטחים בהם. הרי הם מי שיודעים את צפונות הלב והנפש של ראש הממשלה, למשל. ניתן להתרשם שהם החליפו עובדות בפרשנות. כאילו נועדו עם בנימין נתניהו למפגש או מפגשים שנמשכו שעות רבות עד שהגיעו למסקנות חד משמעותיות לגבי כוונותיו, נטיות ליבו, או לגבי מה יהיה תוכן מפגשו הבא עם הנשיא טראמפ, ובעיקר, לא פחות חשוב, מה ישיב הנשיא טראמפ להצעותיו של נתניהו. והכל, כמובן, לפני קיומה של פגישה בבית הלבן. ייתכן מאוד שפסחתי על פיסות מידע והבנה כפי שביטאו הפרשנים, אבל אין ספק שנבטח בהם, באמינותם, ובלבד שלא יסטו מן הקו הפוליטי, המקובל, המוסכם. כך נוהגים גם המנחים של תוכניות השיח באולפנים. הם מנווטים את בעלי הדעות אל הכיוון הפוליטי, הרצוי. למשל, דעה מקובלת, מקובלת על כמעט כל בעלי הדעה היא הדעה כי נתניהו מתיחס באדישות גמורה ובהעדר תשומת לב ראויה לגורלם של החטופים וכי את סוגית שיחרורם דחק לשלב נחות בסולם העדיפות שלו. כלומר, בחזהו של נתניהו פועם לב של אבן ורגישות אנושית נתקלת באדישות. כלומר, לא גורל החטופים נמצא בראש סדר יומו של נתניהו אלא הארכת משך כהונתה של הממשלה. ובכלל, אורכה של המלחמה הוא שיכתיב את משך כהונתה של הממשלה. בקרב אוקיאנוס ההשערות והניחושים לא תוכלו לגלות ולו החלטה אחת, נבונה, שקיבל נתניהו. היש כזאת? ייתכן כי קשה עד בלתי אפשרית חשיפתו של צעד נבון מצידו. לעומת זאת: האם אנו מתעלמים מן הכשלים במהלך הכהונה? לא ולא! אין כל אפשרות להתעלם! מחדל זה לא יימחק. האם כל החלטותיו של ראש הממשלה מזוקקות ללא כל משגה? לא ולא. מחדל ה-7.10 חקוק יהיה לעד בדפי ההיסטוריה שיספרו אודות הביצועים של ראש הממשלה לאורכן של השנים. וכל זאת, גם ללא חיטוט מדוקדק בחומרים שנצברו בארכיונים או בספרי הזכרונות של מי שפעלו במחיצתו של ראש הממשלה. אבל ההטיה הבולטת בדברי הפרשנות מתגלגלת כמובן אל אוזני הצופים וקוראי מאמרי הדעה, עד לכדי גיבושה של מוסכמה:"כך היה!". עובדה! כביכול. ההשערות נהפכות לעובדות. ואין עוררין. לעתים, ההערכות או המלצות של כותבי מאמרי דעה מעוררות, גם אם לא כולן, סלידה בקרב צופים רבים. המלצותינו להם: לחשוב, לעקוב אחר סברות הנהפכות בעת שידורן למציאות בלא שהן נותרות כניחושים בלבד, אפילו מטעים. משל: אדם המתמודד עם בעיה בריאותית, אישית, יברר מי הרופא-המומחה עליו ייאמר כי בזכות איכות נסיונו, יתגבר על הבעיה. וכמו הרופא המבוקש, כך גם העיתונאי, הפרשן. הוא, שלא ינחש, אלא יעניק שרות איכותי, אמין, ללקוחותיו. וישנם כאלה! רצוי מאוד לאתרם, לאחר מעקב של צפייה או האזנה. בהצלחה.