בשעה שראש ממשלת ישראל בילה בנעימים סוף שבוע בבודפשט שכלל גם שייט על נהר הדנובה, אלפי חיילים בהוראתו סיכנו חייהם בחזית עזה ובחזיתות הצפון בלבנון וסוריה ועשרות חטופים מבני עמו נמקים שנה וחצי במנהרות החשוכות במרחבי עזה. שוחרי ההיסטוריה יכולים לראות בדמיונם 1961 שנים לאחור את רחובות רומא עולים בלהבות בעוד הקיסר נירון מבלה בנגינה על כינור באותם ימים. נשמע מופרך? גם מי שסבורים כך יתקשו למצוא בהיסטוריה של העמים המתורבתים דוגמאות של מנהיג מדינה העוזב את ארצו הנלחמת על חייה כדי להנעים את זמנו בנכר. בנימין נתניהו הגדיר את הנסיעה להונגריה כמדינית כי נפגש עם ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה, וקיבל ממנו את הבשורה הגדולה שהונגריה פורשת מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. ביג דיל. האמת הפשוטה כי היום אורבן הוא היחיד בין ראשי מדינות אירופה המאוחדת שמוכן לפגוש את נתניהו למרות צו המעצר שהטיל עליו ביה"ד הבינלאומי ובכך לא רק הוכיח את ידידותם אלא תקע אצבע בעיני שותפיו לאיחוד בהתייצבותו עם נתניהו מולם. במעמדו המדיני הבינלאומי כיום, מוצא נתניהו נחמת פורתא בידידות זו כאשר שניהם נהנים גם מברכתו של האח הגדול, דונלד טראמפ. יש לנו כאן בהיפוך יוצרות את "צר עולמי כעולם נמלה", מפרי עטה של רחל המשוררת. לא כל כך ידוע כי מלבד המחשבה הפוליטית השמרנית אותה חולקים נתניהו ואורבן, לשניהם גורם משותף שליווה אותם בעלייתם לשלטון, ג'ורג' בירנבאום, יהודי אמריקני. את צעדיו הראשונים כיועץ פוליטי, שלימים יצעידו אותו לקריירה בינלאומית ולאחד מנושאי הדגל של הפופוליזם המודרני, הוא עשה אצל ארתור פינקלשטיין. אצלו עבד במערכת הבחירות שלנו ב-1996 כאשר נתניהו ניצח את שמעון פרס על חוט השערה עם הסיסמה המובילה - פרס יחלק את ירושלים. בירנבאום למד אז כי במערכת פוליטית "טוב שיהיה אויב. לעתים נדירות תמצא מישהו שאהוב על-ידי כולם." ב-2010 פינקלשטיין ובירנבאום עבדו עם אורבן והובילו את מפלגתו הימנית לנצחון מוחץ. ערב הבחירות הבאות השניים החליטו כי אורבן זקוק לאויב, מישהו שההונגרים אמורים לחשוש ממנו. אחרי שורה של סקרים הם בחרו במטרה ראויה מבחינתם: ג'ורג' סורוס, הפילינטרופ היהודי-הונגרי הידוע, אז בראשית שנותיו ה-80. לדברי בירנבאום, סורוס היה מטרה טובה כיוון שהרבה אנשים בהונגריה לא אהבו את הרעיון שמיליארדר מעורב בפוליטיקה מאחורי הקלעים. מאז הימים ההם סורוס הפך לסדין האדום בעיני אורבן שהאשים את הקבוצות האזרחיות שלו כמנסות בחשאי ועם כסף זר להשפיע על הפוליטיקה ההונגרית. כרזות המגחכות את סורוס בדמות היהודי הצוחק בתעמולה הנאצית הופצו ופורסמו ברבים. אורבן מצדו השתמש בידידותו עם נתניהו ותמיכתו בישראל לדחות את האשמות כי הוא אנטישמי. המדהים בכל הסיפור שבתחילת הקריירה שלו, בסוף שנות ה-80, אורבן התחיל ללמוד באוקספורד פוליטיקה ליברלית עם מלגה שמימן סורוס! הוא הפסיק את לימודיו כעבור מספר חודשים כדי לשוב לארצו להשתתף בבחירות. במחצית שנות ה-90 אורבן הפך את עורו האידיאולוגי כשהגיע למסקנה כי כדי להצליח פוליטית עליו לשנות את כיוון מפלגתו לכח לאומני אנטי ליברלי. האוניברסיטה המרכז אירופית שסורוס הקים בבודפסט כאשר הונגריה הפכה דמוקרטית לאחר נפילת הקומוניזם ב-1991 אולצה להעתיק את פעילותה לוינה ב-2019. ויקטור אורבן שולט ביד חזקה בהונגריה ללא הפסקה מאז 2010 - בדומה לשנותיו של נתניהו - בהפכו את הונגריה למה שהפרלמנט האירופי הגדיר כ"משטר היברידי של אוטוקרטיה אלקטורלית". לעומתם, הוא מדבר על "דמוקרטיה אי-ליברלית" ו"חירות נוצרית" שהפכה למרכזית במדיניותו למנוע את כניסת הפליטים המוסלמים שנסו ממלחמה בסוריה לפני כעשור. אירוע זה הקצין עוד יותר את יחסו של אורבן כלפי סורוס שהביע תמיכתו בסיוע לאותם פליטים. בירנבאום, שהפסיק לפני הרבה שנים לעבוד עם אורבן אבל ממשיך להזדהות עימו גם כיום, מאמין כי אורבן נמצא זמן רב מדי בשלטון. אלא שהוא ממשיך במדיניותו גם כשהיא מנוגדת לעמדתן של יתר 26 חברות האיחוד, כפי שבאה לביטוי בגישתו העצמאית במלחמת אוקראינה וידידותו עם פוטין וכאמור עם נתניהו. בשני המקרים מדובר בדיבידנדים מדיניים אפסיים כי לצערו של אורבן, עובדה שהוא משתדל להבליע, הונגריה היא כלכלית החברה הענייה באיחוד האירופי ונתפסת גם כמושחתת ביותר. ככזו גם נגזר מעמדה הבינלאומי.