חג הפסח, הידוע גם בשם חג החרות, נועד לחיות מחדש את המאורע ההיסטורי הגדול של יציאת מצרים, כשעם ישראל זכה לצאת לחרות ממצרים - מבית עבדים - כדי להגיע לעצמאות רוחנית מלאה בקבלת התורה בהר סיני. אחד המאפיינים את האירוע הכביר הזה הוא המהירות והזריזות הבלתי רגילות בתהליך השחרור: עם המשועבד למעצמה הגדולה והתקיפה ביותר בעולם, עם שהיה שרוי בעבדות נוראה הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית, ונתון להשפעת הלכי הרוח הבלתי מוסריים ששררו במדינה זו - זוכה בבת אחת, תוך תקופה קצרה, להגיע לדרגת חרות רוחנית ועליונות מוסרית גדולה, עד שהוא מסוגל לחזות בהתגלות אלוקית, חסרת תקדים, ולשמוע במו אזניו את הקב"ה: "אנכי ה' אלוקיך", יחד עם שורה של ציוויים על פעולות בין אדם למקום ובין אדם לחברו. מכאן השם: "חג הפסח" שם שנקבע לדורות כשם הנפוץ ביותר (כמנהג ישראל) לחג זה, למרות שיש לו שמות נוספים (כגון: "חג המצות" - בתנ"ך ובתפילות). "פסח" - פירושו, כלשון רש"י: דילוג וקפיצה. חג הפסח מבטא, אכן, את הדילוג וקפיצה בתהליך החרות וההתעלות של עמנו. הדברים אמורים גם בתהליך השחרור הפרטי של כל אדם ואדם. הרי זכירת יציאת מצרים מחייבת אותנו לעבור בעצמנו תהליך מתמיד של חרות רוחנית, בכל יום ויום. יציאה מה"מצרים", ממצב של השתעבדות לכבלים של נטיות - גופניות - אנוכיות אל החרות הרוחנית הנשגבה של הנשמה. גם ב"יציאת מצרים" פרטית זו, בתהליך השחרור הנפשי העצמי, קיימת האפשרות של קפיצה ודילוג. כל אדם מסוגל לעבור ברגע אחד, ממצב רוחני-מוסרי נחות, מצב של "עבדות", אל עצמאות רוחנית מוחלטת, חרות עולם, על-ידי הידבקות לתורה ולמצוות המביאה להתגלות אלוקית בנפש. חז"ל מספרים שבני ישראל זכו ליציאת מצרים בזכות "דם פסח" ו"דם מילה". שתי מצוות אלו מסמלות את ה"סור מרע" (שכן קורבן פסח ביטא את זביחת ושחיטת ה"עבודה זרה" של מצרים, באומץ לב וללא רתיעה) ואת ה"עשה טוב" (מצוות מילה). קיום המצוות, ולו מצווה אחת בלבד, הכשיר והבשיל את נכונות העם לחרות ולעצמאות רוחנית. גם בזמננו - הגאולה העתידה עליה נאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תתאפשר על-ידי כך שכל יהודי ילביש ויכסה את עצמו לפחות ב"בגד" אחד, במצווה אחת, כדי שבבוא הגאולה וההתגלות הגדולה יהיה לבוש רוחנית כיאות כדי להיות כלי לקבלת האור האלוקי. מכאן החובה והצורך לדאוג ולהשפיע על כל יהודי לקיים לפחות את מבצעי המצוות המפורסמים: אהבת ישראל: לאהוב כל יהודי "כמוך". חינוך: להשתדל שכל ילד יהודי יקבל חינוך תורני אמיתי. תורה: לקבוע עתים לתורה בכל יום. תפילין: להניח תפילין כל יום חול - כל גבר מגיל 13 ומעלה. מזוזה: לקבוע מזוזה כשרה ובדוקה בפתח כל חדר. צדקה: לתת צדקה בכל יום חול ולקבוע קופת צדקה בבית. ספרי קודש: שימצאו בכל בית יהודי ספרי קודש (לפחות ספרי היסוד - חומש, תהילים, סידור תפילה). נרות שבת קודש: כל אישה ובת (משהגיעה לחינוך) תדליק נר של שבת ויו"ט בזמן בברכה. כשרות: להנהיג מטבח כשר, בשני סוגי כלים - לבשר וחלב - ובמאכלים כשרים. טהרת המשפחה: להקפיד על כל דיני הטהרה. והזמן גרמא, לקראת חג הפסח, יש להשתדל להשפיע על הזולת לביעור או מכירת וסילוק החמץ, אכילת מצה - מה טוב מצה שמורה עבודת יד (לפחות לליל הסדר) ושתיית ד' כוסות. עדי נזכה כולנו לחרות אמיתית פרטית וכללית ולגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו בקרוב ממש.