להערכתי, אחרי שנה וחצי, צה"ל יכול לכבוש את רצועת עזה גם בלי גיוס מילואים מלא, לאור הפגיעה בחמאס. אבל, אחרי שזה יקרה, הוא יצטרך משאבי כוח אדם הולכים וגדלים למשך שנים רבות, שלא ניתן להעריך כמה.
מימד הזמן - המחשבה שאם נעשה את המהלך הזה בעוצמה המלחמה תסתיים במהירות, שקולה למשאלת הלב שתוך 48 שעות נכריע את אש"ף ונסיים את של"ג.
בפועל, התוכנית של סמוטריץ׳ היא פתח לאינסוף. ב-28.9.82 הוכרז על סיום מבצע של"ג, הנסיגה הגדולה הייתה כעבור שנתיים וחצי.
אין לי יכולת להעריך מה תהיה מידת ההתייצבות של אנשי המילואים אבל יש כאן התעלמות מוחלטת מחוסר האמון בממשלה ומניעיה, ובעיקר בשחיקה של צה"ל ואנשי המילואים. רוב הציבור לא מאמין בסיסמה "עוד מאמץ קטן" ולכן המהלך הזה עלול להוביל לשבר עמוק בצה"ל, שיהיה קשה להתאושש ממנו.
חטופים ומשבר האמון - יש כאן הודאה רשמית שאם הולכים למהלך הזה פירושו שמפקירים את החטופים בכל מקרה. הנימוק העיקרי של מפקדי צה"ל לאנשיהם בחזרה הנוכחית למלחמה הוא שזה נועד להחזרת החטופים. אני לא חושב שאפשר להעריך מה גודל שבר האמון שזה יגרום בין מפקדים לאנשיהם.