ההפיכה המרושעת של יריב לוין נגד הדמוקרטיה נוחלת כישלון אחר כישלון. הוא חילק אותה לכמה חזיתות. מאבקו המילולי הראשון היה להדיח עם קלון מוסרי את ראש השב"כ רונן בר ואת היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה (על מאבקיו האחרים בהמשך). הקרב הראשון התנהל היום בבית המשפט העליון בפני יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ארז ברק. הדיון בבית המשפט העליון היה סוער מאין כמותו והסתיים בנצחון מזהיר של ראש השב"כ. לאחר יום ארוך ונרגש דחו השופטים את מלחמת הרשע בראש השב"כ וקבעו כי אין צורך להעניש את בר. הוא יצא זכאי ללא כל רבב. זה כשלון רועם של הממשלה ומגיעה ברכת תודה לתנועת המחאה שמילאה תפקיד מכריע בהשגת התוצאה. הממשלה ירתה לעבר בר והחטיאה. שוב כבוד לתנועת המחאה. עתה מתחיל המאבק נגד הדחת היועצת המשפטית. אני מאמין בכל ליבי שגם במאבק זה ננצח ולא יעלה בידי בנימין נתניהו ושריו להדיח אותה. משזה יקרה, נחזור ונהלל את תנועת המחאה ואת ההפגנות. בחזית השנייה מתכוונת הממשלה לשנות את החוקים הקיימים לגבי האקדמיה והתקשורת. (כמובן שברקע מרחף כל הזמן חוק הגיוס). יריב רוצה לשעבד את האקדמיה וד"ר שלמה קרעי את התקשורת, לממשלה. אחרי שנסיים בנצחון את המאבק נגד היועצת המשפטית נגן גם עליהם ונראה בטוב ירושלים.