שי מלכה נעצר לארבעה חודשים לאחר שקרא לחסימת כבישים (רק קרא ולא חסם) בעקבות אימוץ תוכנית ההינתקות. בראש ההרכב ישב נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ביחד עם עוד ארבעה שופטים, ובהם השופטת איילה פרוקצ'יה. מלכה טען למימוש זכותו הדמוקרטית למרי אזרחי בלתי אלים. שימו לב לפסיקתו של ברק בהסכמתה של פרוקצ'יה: "טענתם השלישית של המערערים הינה כי הפעילות המיוחסת להם מהווה "מרי אזרחי", ולכך הם זכאים במשטר דמוקרטי. אף בטענה זו לא מצאתי כל ממש. הטענה בדבר "מרי אזרחי" (נכון יותר, "אי ציות אזרחי") מעוררות שאלות מוסריות, פילוסופיות ומשפטיות קשות. בוודאי כך כשזו אינה מופנית אל היחיד ואל מצפונו אלא אל רשויות הציבור בהפעילן את סמכויותיהן השלטוניות. עם זאת במקרה שלנו אין לנו צורך לבחון אותה, שכן בין התנהגותם (לכאורה) של הנאשמים לבין מרי אזרחי אין ולא כלום. לא במרי אזרחי עסקו (לכאורה) הנאשמים אלא בהמרדה. שום תאוריה של מרי אזרחי אין בה כדי להצדיק "עצירת המדינה" או שיתוק המנגונים האחראים על אכיפת החוק." (בש"פ 5934/05 שי מלכה נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(2) 833) וכעת שימו לב לדבריה של השופטת בדימוס פרוקצי'ה כאשר הכנסת מנסה להחזיר חלק קטן מהכוחות שלה שבית המשפט העליון נטל לעצמו ללא כל הסמכה: "צריך לשקול מרי אזרחי, עם כל המחירים שמבצעיו יידרשו אליהם, כולל להפר חוקים." אהרן ברק ואיילה פרוקצ'יה הם אנשים צבועים. הם האנשים "הנכונים" ואילו שי מלכה וחבריו הם פשוט "אנשים אחרים", כלשונו הפשטנית אך הכנה להחריד של יאיר לפיד.