הדיון אתמול בבג"ץ היה פארסה שהייתה אמורה להימנע מהציבור הישראלי. בג"ץ דן בסוגיה שכלל לא הייתה אמורה להגיע לפתחו, שהוא היה צריך לומר שהיא לא בסמכותו. היועמ"שית לא הייתה צריכה לגבות את ראש השב"כ, והאחרון לא היה אמור להגיב כפי שהגיב. הוא פשוט טועה לחשוב שמי שמדיח אותו מתפקידו זה רק בנימין נתניהו. נתניהו הוא אולי הפרצוף של ההדחה, היד שחתומה עליה, אבל נתניהו ושרי הממשלה האחרים שהסכימו איתו מייצגים ציבור שלם. כלומר - הציבור רוצה להדיח את רונן בר מתפקידו. פשוט רונן בר כנראה מוקף אנשים שאומרים לו שהוא נאבק על הדמוקרטיה. אבל בשורה התחתונה, ראש השב"כ לא קיבל את החלטת הציבור, והסתמך גם על מי שאינה רואה את האינטרס הציבורי לנגד עיניה - היועצת המשפטית לממשלה. ומכל הסיבות לעיל יש סיבה טובה לחשוב שאם בג"ץ ישאיר אחרי החגים את רונן בר בתפקיד, זו תהיה פגיעה בדמוקרטיה. כי במובן היבש זה אכן יהיה עוד אירוע שבו בג"ץ מפר את האיזון שבין הרשויות ומעקר מהממשלה את היכולת לבצע הליך בסיסי של פיטורי ראש שב"כ. אבל, הפגיעה האמיתית תהיה דווקא זו שנוגעת לביטחון המדינה. כי רונן בר, על-אף שרואה עצמו ככל הנראה כשומר סף של הדמוקרטיה, אמור להיות שומר סף מול האויב הערבי ומגנם של אזרחי ישראל - תפקיד שהוא כשל בו שוב ושוב ושוב. ישנו הכישלון של 7 באוקטובר, ישנו הכישלון של המטענים על האוטובוסים והכישלון מהשבוע האחרון כשהתגלה לציבור הישראלי שהחטיבה היהודית בשב"כ מתייחסת ליהודים עם פיאות וכיפות כאחרוני המחבלים. ולא מדובר רק על פשע של מעצר ללא ראיות, אלא תפיסה שגויה מיסודה לפיה יש דבר כזה טרור יהודי שמצריך יחס כמו של הטרור הערבי. הכוונה אינה רק לתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר אלא גם אחרי - כלומר גם לאחר הטבח, שב"כ המשיך לראות ביהודים כמי שמהווים איום על הביטחון. לפיכך, השארתו של רונן בר בתפקיד אינה מהותית דווקא בהקשר הדמוקרטי, אלא בראש ובראשונה בהקשר הביטחוני, וזהו שיקול שאינו מסתכם רק בו. בשב"כ מתבוננים "טובי" אויבינו ומשפשפים עיניים. זו המשטרה החשאית של מדינת ישראל? מתעסקת באזרחים ולא באויבים אמיתיים? מסרבת לקבל את שלטון החוק? את מי שהציבור בחרו? ללא ספק, הם חושבים, מדובר בארגון שנוי במחלוקת שעסוק בפוליטיקה במקום במקצוע שלשמו הוצב בתפקידו - ביטחון. וגם אם אנחנו כבר שכחנו, הם, האויבים, בוודאי זוכרים - בפעם האחרונה שראשי ארגונים ביטחוניים עסקו בפוליטיקה והביעו את דאגתם מתהליכים חברתיים ופוליטיים זה נגמר בסרבנות וב-7 באוקטובר. הם חשבו שהם עוסקים בשמירה על הדמוקרטיה, אבל זה נגמר בהפקרות ביטחונית. מוזר שראש השב"כ חוזר על אותה טעות בטווח זמן כל כך קצר. אולי הציבור באמצעות נבחריו זיהה נכון - רונן בר לא מבין בדמוקרטיה, אבל זה פחות מסוכן מהעובדה שהוא לא מבין בביטחון.