הורי עלו לישראל בשנת 1936, מספר שנים לפני תחילתה של מלחמת העולם, והקימו את ביתם במושב עובדים (שבאמת עבדו...) בשם עין ורד. ביתנו היה הבית הראשון בכניסה למושב ולידו ערוץ ואדי שחצה את המושב. חלקו הדרומי נקרא "עבר הירדן" והצפוני - אברביגאן... חברי מנוער עמי הירשוביץ, שלגביו נאמר "לא תמיד עבר בירוק ולא תמיד עמד באדום" נהג לציין את כולנו בשם המעט מזלזל "גלציאנרים", סוג של מה שמסמל עם קורטוב של זלזול את הערמומיות, ההתמודדות, התבונה וההישרדות של יהדות חבל גליציה שנדד בין הממלכות השונות. בשנות ילדותנו, סקנו בהקמת המדינה ולא שקדנו הרבה על העבר אבל מהמעט שלמדתי משפחת אמי (ויסמן) היו סוחרי חמרי בניין בעיירה רדזיחוב ואילו אבי גדל בכפר דומברובה בחוות סבי (דן רפפורט) שכללה מספר כפרים ומפעלים חקלאיים. הכל ליד העיר לבוב, שכעת הנה לביב, ואילו בעבר היהודים קראו לה לעמברג. למדנו שלפני המלחמה היינו מודעים לדודי מרדכי ויסמן שכל שנה נסע לפולין בנסיון נואש לשכנע את המשפחה להגיע לפלשתינה - א"י כי אין תקומה ליהודים באירופה, והצליח לשכנע רק את אימי - אבל למרבה הצער נהרג ביום הקמת המדינה בקרב הכושל של ישובי גוש תל מונד.., ואילו שאר המשפחה נותרה באירופה ועברה את כל סבלות השואה. גם לאחר מכן כשעברתי כילד לגור בפרדס חנה לא חל שינוי בהתייחסותנו לעם המתגבש בפלשתינה א"י. בילדותי דאז לא הייתה כמעט אבחנה עדתית. הייתה זהות אירופית מאוד מגובשת מחד ולעומתה כמובן קהילה מזרחית מחולקת בין ס"ט בירושלים ובתל אביב, חלקם דאז דווקא סימלו את העושר; והיו התימנים. רק לאחר מלחמת העצמאות והעלייה הענקית התחילו להתחוור מה שבימינו (למרבה הצער) נקרא שבטים או זהויות. במשך שנות מלחמת העולם וגם לאחריה הייתה בישראל התייחסות מעטה לגבי היהדות המזרח אירופית הזו. גלות פסיבית... לבנבנים, למה הלכו כצאן לטבח... כל היהדות הזו הייתה מוקד של דלות, הם גרו בשטיטל וכו וכו. בימים אלו נתקלתי באקראי בספר שקניתי, בעיקר בגלל שמו ותכניו ובעטיו ארע לי משהו שניתן לתארו רק כמפץ אדיר - ראייה אחרת לחלוטין של כל העולם היהודי באירופה ושונה לחלוטין מכל מה שלמדנו עד אז - תאור של חמש מאות השנים האחרונות, של הגירת יהודים למזרח היבשת ובסופן הגירה חול מערבה. יהדות שהחלה במספר עשרות אלפים ועד לכשישה וחצי מיליון בתחילת המאה העשרים. מסלול אירועים שאין אפשרות לקלוט ולסכם. מתקופות של גלות, השפלה, אלימות, מרחצי דמים דרך ביטחון יחסי, פרנסה וסובלנות בעזרת תחכום, גמישות, אומץ ועבודה קשה הגיעו למעמד של מרכיב חשוב ביותר ומשפיע ביותר בחברה ובכלכלה של אותן מדינות. עם שליטה מוחלטת במגזרי כלכלה שונים כמו ניהול אחוזות, מסבאות, שליטה בשוק האדיר של האלכהול, תחומים שמהם הדירו לחלוטין את רגליהם שכניהם הנוצרים. הספר כולל אין ספור אירועים שלאורך השנים עיצבו את המציאות שאנו חיים בה עכשיו החל מאירוע שהיה במאה החמש עשרה שבה ילדה בת אחת עשרה שלא רצתה להינשא ולא הסכימה לתהליך של "מיאון". הספר מתאר איך במשך חמש דורות היהודים, למרות כל נסיונות האפליה והדיכוי הגיעו למעמד מרכזי בחברה האירופית בהרבה מקומות חלק גדול מאותן פרעות ששיננו בספרי הלימוד נבע מהשתלבות היהודים במלחמות שנוהלו במשך עשרות שנים בין הגופים ששלטו באותם אזורים. מושגים כגון פרעות תח-תט, סופות בנגב, חמלניצקי וכו - מקבלים פתאום מעמד ופרשנות היסטורית שונים לחלוטין. למדנו גם שבאירועים מאוד מכריעים היהודים השתלבו בבכוחות הלוחמים, ידעו להתארגן ולבצר את העיירות והמבנים שלהם וידעו לאחוז בנשק ולהילחם. והנה הקריאה בספר מחמיאה ומאדירה את העם היהודי באירופה. שם הספר "הסיפור הבלתי סביר - והלא מספיק זכור - על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית" והמחבר שלום בוגוסלבסקי הוציא מתחת ידו מסמך אדיר, ממתק היסטורי, שיעור לכולנו איך אפשר ללמד היסטוריה בצורה כל כך מחכימה מהנה ומושכת!