אני מודה למטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים על שהעניק לנו הגדה, הנושאת את השם הגדת החרות, המבקשת לבטא סביב שולחן הסדר את קולותיהם של הנמקים מאות רבות של ימים בביבי צחנת האפלה במנהרות עזה תחתית ואת קולם של הטבוחים שנדם ביום שמחת תורה לפני שנה וחצי, יום של שמחה שהפך ליום של טבח והרג, שריפה וביזה, אונס וחטיפת מאות מיקירנו לאפלה בעזה.
אני מודה לעורכי ההגדה, ששמרו על כל הטקסטים של ההגדה העתיקה והעל זמנית, ושזרו לתוכה את תפילתו וכמיהתו של האיכר איש האדמה מהמושבה יסוד המעלה מעמק החולה, דני מירן, אביו של החטוף עמרי מירן מקיבוץ נחל עוז, כי בליל הסדר השנה נוכל לומר בלב שקט: "הלילה הזה כולנו מסובים, הלילה הזה אין חטופים בעזה. הלילה הזה את הקושיה "מה נשתנה" ישאלו ילדינו אשר חזרו מעזה, ואנחנו נספר,
שאבותינו יצאו ממצרים וילדינו יצאו מעזה".
ככל שנה נחגוג במוצאי שבת את ליל הסדר. ניתן ביטוי לחג, שלמעשה מבטא באופן כה נאמן ועמוק את מושג החרות. חג בו עם ישראל יצא מעבדות לחרות, מאפלה לאור גדול. מעבר להיות ליל הסדר סמל לפדות ולגאולה, ליל הסדר הפך לחג המשפחה על כל זרועותיה, כשהיא מתכנסת כולה למימוש היחד החם והאוהב.
למרבה הצער, משאלתו של דני מירן, אבא של עמרי השבוי בעזה, רחוקה ממימוש. השנה החג שלנו לא יהיה שלם. זה יהיה ליל סדר שני, שהלב של כולנו יפעם עם הלבבות החסרים והכואבים. משפחות רבות לא תסבנה בהרכב מלא לשולחן הסדר. למשפחות רבות יהיה ליל הסדר הזה לילה של מרור. ישנן בתוכנו משפחות, שבניהן ובנותיהן אינם בני חורין. הם אינם בני חורין לספר את סיפור היציאה ממצרים ועזה.
אני מוצא לנכון להביא לידיעת הקוראים מובאה מההגדה, המפגישה אותנו עם דבריה של רוחמה בוחבוט, אמו של אלקנה בוחבוט, שעדיין חטוף בעזה. היא מתייחסת לקטע - "כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה, אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל". רוחמה מספרת שאלקנה בנה אהב מאוד לקרוא את דברי הרשע והתם... וזה לא מתאים לו, כי הוא לא תם ולא רשע. הוא חכם ופיקח, מלא נתינה ואהבה...."
כבשו אותי דבריה של טליק גואלי, אמו של רן גואלי, שעדיין חטוף בעזה. אימא המתייחסת לביטוי "בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה" - "רן שלנו, לחמת בְּיָד חֲזָקָה ובזרוע נטויה להציל את עם ישראל. אנו נשמש לך "פָּה-סַח", ונעשה הכל להוציא אותך ואת שאר החטופים משהשבי "בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה".
ואסיים בתקווה המובעת בהגדת החרות של מטה החטופים - "עוֹשֶׁה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׁה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׁרָאֵל" - "מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ" מי ייתן, שיגאל ויפדה את בנינו ממנהרות האופל בעזה.