בדיון שהתקיים ב"בית המשפט" "העליון" חזה עם ישראל במחזה כמעט סוריאליסטי - שלושה פוליטיקאים קטנים המתחזים לשופטי בית משפט עליון מקיימים דיון "רציני" בדבר תקפותה של החלטת הממשלה בה נקבע שראש השב"כ לא יכהן עוד. דא-עקא, ראש ההרכב, עבריין הבנייה
יצחק עמית, מינה את עצמו לאחרונה להיות "נשיא" כאשר חברו/עמיתו
נעם סולברג מאפשר את המחטף שכולו ביזיון.
הממשלה מתנהלת בעניין זה כמו גם בכמה עניינים נוספים כחסרת עמוד שדרה וכמי שאינה יודעת למשול ועצם ההופעה בדיון, תוך התייחסות לגוף העניין, העלאת נימוקים, טענות, הסברים ומענות כנגד העתירות ההזויות שהוגשו בעניין היא מעשה שגוי מן היסוד שבעצם סלל את הדרך לצו אותו ניפקו הפוליטיקאים בגלימות, אלה המתחזים לשופטים נטולי פניות, חסרי אג'נדה פוליטית ושוחרי צדק חוקתי ואמת משטרית.
כל שהיה על הממשלה לעשות הוא לשלוח נציג שיאמר בקצרה ובתקיפות את שתי האמירות דלקמן: הראשונה - נשוא העתירות, קרי התערבות בג"ץ בהחלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ, אינו שפיט ועל בית המשפט לנער חוצנו ולהסיר ידיו מדיון כזה תוך שהוא דוחה את העתירות על הסף, אגב חיוב העותרים בהוצאות משמעותיות, למען יראו וייראו ארגונים נוספים המטרידים חזור והטרד את בית המשפט תוך גרירתו לדיונים פוליטיים למהדרין שבינם לבין משפט אין ולא כלום.
הטענה השנייה אותה היה על הממשלה להציב בפני ההרכב הוא: לעותרים אין כלל זכות עמידה. רונן בר ראש השב"כ לא עתר נגד פיטוריו וכל הגופים הפוליטיים שהגישו את העתירה אינם רשאים לבקש סעד עבור עניין לא להם - בחינת לאו בעל דברים דידי את.
שתי הטענות הנ"ל הן מן המסד והטפחות של המשפט החוקתי בישראל ובנקל היה ניתן להביא עשרות ציטוטים בעניין זה מענקי המשפט שכיהנו בעליון בעבר, בכללם השופט זילברג, השופט
חיים כהן, השופט אגרנט ועוד רבים. מה רב המרחק בין אותן דמויות ישרות וחכמות שידעו את מקומן ולא העזו להתמרד נגד הריבון שבפניו על בית המשפט להרכין ראש, כדברי השופט
מנחם אלון ז"ל.
שיא המשבר החוקתי
האליטות שהתרגלו לשלוט כאן הבינו כבר לאחר הבחירות ב-1977 שהתהליכים הדמוגרפיים בישראל הם כאלה שיעלו את הימין המסורתי והשמרני לשלטון לאורך שנים תוך דחיקתן ממעמדן הכל כך נוח. מש"נפל האסימון" המכאיב הזה החלו אלה, בהסכמה שבשתיקה ביניהם, לחזק את בית המשפט ולהאדיר את כוחו עד אשר הוא הקובע ולא הריבון. ממליץ אני לכם להאזין לדבריו של פרופסור מנחם מאוטנר בעניין זה - איש ישר והגון אשר למרות שאינו במחנה הימין, אבחן את התופעה המסוכנת והרצה עליה.
המכה בפטיש של ההפיכה המשטרית שהתרחשה ומתרחשת כאן בפועל הינו ה"אדמו"ר" של השמאל
אהרן ברק שחולל כאן נזקים כבדים תוך רמיסת כללים יסודיים של מערכת משפט אמיתית במשטר דמוקרטי. במה שמכונה אקטיביזם שיפוטי ביסס ברק לאורך זמן כללים חדשים ומסוכנים אותם הצליח להנהיג ביחד עם חבריו במערכת המשפט הישראלית. כדי לשמור על הגמוניה ואחידות דעות השתרשו במערכת המשפט נפוטיזם מביש, העדר עכבות, כוחנות ויוהרה כאשר כל אלה היכו ומכים במשטר הדמוקרטי עד אשר הריבון היה למנוטרל ונעדר יכולת לשלוט באמת. למי שלא בקיא במושגים אבהיר שהריבון הוא העם, באמצעות נציגיו בבית המחוקקים - הכנסת.
בימים אלה מצויים אנו לכאורה בשיא המשבר החוקתי או קרובים לשיא הזה. רוצה אני לקוות שהעם היושב בציון לא יסכין עם המצב הקיים וישכיל בדרך ציבורית, חוקית ומושכלת להשפיע על נציגיו ברשות המחוקקת ובזרוע המבצעת על-מנת שאלה יסירו מעל שכמם את כבלי החונטה השלטת, זו המכונה "דיפ-סטייט" וישליכו אותה מעליהם ומעלינו ככלי אין חפץ בו.
בנוסף לכל האמור לעיל יש להתייחס לעוולות הרבות אותן מנהיגה ביד רמה מערכת משפט רקובה וחסרת עכבות לאורך שנים ארוכות. קצרה היריעה מלפרט ולכן אציין רק כמה נקודות להמחשה: אכיפה לא שוויונית ומפלה כלפי ימניים, מסורתיים וחרדים, התערבות בענייני ביטחון, כזו בה יש כדי לסכן חיילינו, התנהלות מושחתת תוך ניגודי עניינים, גם כדי לקדם את אנשי שלומה של המערכת, משוא פנים בולט המתבטא ביחס השונה למתדיינים, נאשמים, פוליטיקאים ועבריינים, ביטול חוקים תוך רמיסת עקרון הפרדת הרשויות ועוד הדוגמאות רבות, רבות מספור.
לכשיקרה מה שכרגע נראה קשה ומורכב והעם יחזור להיות הריבון או אז צריך יהיה לנקוט כמה צעדים כדי להסיר את המורסה הזו ולנקות את מרחב החיים הציבורי כמו גם את המערכות השלטוניות באופן שיתקיים כאן עקרון הפרדת הרשויות. כל הגורמים (והם אינם מעטים) שידם הייתה במעל המרד הזה שכוון נגד העם הוא הריבון יצטרכו לתת על כך את הדין. לכשיושג סדר חדש ותקין, סדר בו תהיה מערכת משפט חזקה, הוגנת, נטולת אג'נדה פוליטית, המנהיגה אכיפה שוויונית ללא משוא פנים.
או אז יועמדו פושעי ההווה לדין על חלקם במה שנראה היום לעין כל כניסיון כוחני לבצע הפיכה השמה לאל את רצון העם הוא הריבון. יש רק לשער כי מקצת האנשים הרעים האלה ואולי רבים מהם, תאבי השלטון והכוח, ישלמו ביוקר עבור חלקם בניסיון ההפיכה. באותו יום כי יבוא ובהתאם לחוק כמובן, יום בו באמת ניתן יהיה לומר "יש שופטים בירושלים" - יכול שנמצא כמה וכמה חברים ב"מערכת המשפט" הרקובה דהיום לרבות "שופטי" ה"עליון" ולא רק הם - מאחורי סורג ובריח.