בעודי משכים קום, לוגם קפה, מרפרף בין עמודי עיתון, נשמע קולו של קריין החדשות. הוא מבשר כי חיילי פלוגת שריון חתמו על מכתב הממוען לרמטכ"ל והעתקו למפקד הגיס. במכתב נכללת הדרישה לעצור את הקרבות שעדיין משתוללים ברצועת עזה, שהרי אזרחים מן השורה, אפילו הם, טוראים במיל. זועמים: הכיצד? הם תוהים, מדוע מתמשכים הקרבות, ואפילו כבר חוסלו עוד בכירים מארגון הטרור. אבל השריונרים במיל. עדיין לוחמים, מצטופפים בבטני הטנקים. המכתב הועתק לכותרת בולטת בעמודי החדשות. הציבור, למקרא תוכנו של המכתב, כלל אינו נסער. ומכאן, מן התסריט המומצא שאנו מדמיינים, אנו מחליפים את זהות חותמי המכתב: לא רק שיריונרים, אלא גם טייסים חתומים על התביעה להפסיק את המלחמה. הדמיון שלנו לא נותר חונה על הקרקע: הוא נוסק לרקיע, כי בעקבות השריונרים מנסחים מכתב גם טייסי חיל האויר. רק כאשר על המכתב נראות חתימותיהם של הטייסים, רק אז מתחילה להתחולל ההתרגשות, החשש, הפחד. הרי לא מדובר במכתב מן המכתבים. זהו מכתבם של אצולת-צה'ל, לא פחות ולא יותר: חתמו עליו הטייסים הזוהרים, לא רק השריונרים! גם הם, כמו השריונרים, דורשים להפסיק את המלחמה. והפרשנים בתקשורת כבר 'חוגגים'. הם כבר מתנבאים: בעקבות השיריונרים והטייסים יתפרסמו עוד מכתבים חתומים: שאר היחידות הלוחמות גם הן מפרסמות מכתבים: חיילי התותחנים, התצפיתניות, הצנחנים, צוותי יחידת 8200, החובלים ועוד ועוד. לא השיריונרים נגררים אחרי הטייסים לכתיבת מכתבי אזהרה - אלא להפך: הטייסים בראש, החותמים, החתיכים, אנשי החיל הזוהר בצה"ל. הם אשר בהעדר התנדבותם לאימונים של חיקויי קרבות אויר, עלולים לפגוע קשות בביטחון המדינה. אפילו אין צורך לכלול בתוכן המכתבים אזהרה על עצירת התנדבותם לשרות מילואים. כי למדנו מפי אנשי החיל המנמקים, המכריזים, כמו במקרים קודמים: "אנחנו מתנדבים, ולא סרבנים!". הציבור כבר מורגל: מתנדבים, סרבנים, מבלבלים אותנו בין המונחים. הדרישה המפורשת במכתב להפסקת המלחמה כבר נחשבת לסרבנות, כוויתור מסוכן, כי שורות היחידות התרוקנו מכוח אדם. רק הציבור בחלקו דואג. נוכח המצב יש המזמרים את שיר התהילה לסרבנות עם הלחן ומילותיו: "איננו מאמינים בשלטון הכופרים". ורק בדרג המדיני נותרים מוטרדים כי הטייסים נגררים אחר השריונרים, או להפך. הם מוטרדים כי לצבא של "הכופרים", או של הציונים, חסרים כמה רבבות חיילים כדי לתחזק את הגדרות שהוקמו למען ביטחון המולדת. רק חידוש ה'התנדבות' יסיר מקצת הדאגה. ואת החוליות בשרשרת של ביטול ה'התנדבות', או חידוש הסרבנות, יש לנתק מכל השאר. ייתכן כי כך סבורים הרמטכ"ל ומפקד חיל האויר שהחליטו לבודד מן השרשרת את החוליות הסוררות. ועל-כן למרבה המזל נותרו בשורות המצייתים לצוי הקריאה. כך נותרו גדרות הביטחון ללא פרצות.