אני לא יודע איך ייראה הסכם גרעין בין ארה"ב לאירן ואם בכלל יושג הסכם כזה, אבל דבר אחד אני יודע בוודאות: השמאל יכריז שמדובר ב"כישלון מוחלט" וב"השפלה לנתניהו" - לא משנה מה יהיו פרטי ההסכם.
כשניסיתי להעריך אתמול, על סמך הדברים האחרונים של ויטקוף והיכרות מסוימת עם החומר, שהאמריקנים מכוונים להסכם שבמסגרתו אירן תוכל לשמור כור גרעיני ללא יכולת העשרה עצמאית ותידרש לפרק את כל הצנטריפוגות שלה, אלה בדיוק היו התגובות הפבלוביות משמאל: "התקפלות מפוארת", "כישלון מוחלט", וכו'.
ואיפה הבעיה? זו יכולה הייתה להיות דעה לגיטימית (גם אם מוטעית לדעתי), אם לא היה מדובר במגיבים שאין להם אפילו מושג קלוש בנושא: הם לא יודעים מה זו העשרת אורניום, לא יזהו צנטריפוגה גם אם יניחו אותה לפניהם עם פתק, ולא אתפלא אם הם חושבים שמוטות דלק גרעיני עשויים מגרעינים שחורים...
זה מטריד ומתסכל כל כך, כי זה המחנה שמעז להתנשא על הימין ושרף את המדינה בגלל ההנחה ש"עדר הבבונים הביביסטי" אינו כשיר לנהל את העניינים, גם אם ניצח בקלפי באופן דמוקרטי (ושלא יספרו לכם סיפורים אחרים - זה הסיפור כולו).
אבל בפועל (ובהכללה כמובן), מדובר במחנה שטוף בורות, בעל תודעת עליונות כוזבת שאינה מתבססת על דבר מלבד אהבה עצמית ושנאת האחר - מחנה שמגיב לכל דבר בלהט של אינסטינקטים פרימיטיביים שאין אפילו קשר קלוש בינם לבין השכלתנות כביכול שהוא כל כך מתגאה בה.
זה ההסבר היחיד לכך שאותם אנשים משמאל שלאחר הטבח קראו לבצע בעזה רצח עם, קוראים היום בדיוק באותו להט להיכנע לחמאס, לסיים את המלחמה ולאפשר ליישות נאצית, שחוללה את הטבח הנורא ביותר ביהודים מאז השואה, להמשיך להתקיים על גבולנו.
הם סבורים, אף שלעולם לא יודו בכך, שאינטליגנציה ונאורות הן עניין של גינונים חיצוניים, של מראה פנים, של לבוש, ולכל היותר של השכלה פורמלית - גם אם אין שום קשר בינה לבין ענייני ציבור ומדינה.
השמאלנים אינם טיפשים יותר מהימנים, אבל יש דבר אחד, אבסורדי וגרוטסקי, שמאפיין כמעט אך ורק את המחנה הזה: התנשאות מעמדה של בורות, ותחושת עליונות שאיך נאמר בעדינות? רחוקה מאוד מלהיות מעוגנת בקרקע המציאות.