יש עיתונים שאינם חוששים להביע ביקורת על מערכת המשפט - וכך היטיב 'מקור ראשון' לעשות - כאשר חשף בראיון מצמרר את ביקורתו של יובל אלבשן על התנהלות המערכת: "מערכת המשפט הפכה לכת קנאית, היועצת המשפטית לממשלה התבלבלה בהבנת תפקידה, ושופטי העליון חדלו מלפעול בתוך גבולות המשפט... המערכת צועקת דמוקרטיה ומובילה את ישראל לדיקטטורה" [מקור ראשון 21 במרץ] . נורא ואיום. כאשר קוראים בכלי התקשורת לאחר הדיון בנושא פיטורי ראש השב"כ רונן בר יש תחושה שהתקשורת ברובה סוללת את הדרך לדיקטטורה של מערכת המשפט. ויש אפילו שתיקה נוכח הצטרפות של גופים שונים שקמו לתת גיבוי ציבורי ומוסרי לעליונות מערכת המשפט באופן גורף - ומדובר במכתבי איום מצד צוותים בחיל-האוויר, מילואימניקים על דרגותיהם, צוותי רפואה, ראשי אוניברסיטאות - והיד עוד נטויה. מתבקשת מערכה נגדית של כתבי משפט שלא איבדו את הצפון ויש בכוחם להשמיע אמיתות נוקבות ברוח דבריו של יובל אלבשן - ללא מורא מן המחיר שיושת עליהם. קראנו בחרדה כיצד הפך יובל אלבשן מדמות מובילה לאישיות נרדפת ומוחרמת. ואין זה מעיד על כבודה של מערכת המשפט ושל רוב כלי התקשורת. כל התחקירים של קלמן ליבסקינד על ניגודי עניינים בהתנהלותם של שופטים, לא שינו את הגישה השלטת בתקשורת, שאין לאפשר רפורמה כלשהי במערכת המשפט, שאין לחולל שינוי ולא הקל שבקלים בוועדה למינוי שופטים.

בית המשפט מכשיר את המדרון החלקלק

נשיא בית המשפט העליון מדלג מעל הבחירה התמוהה שלו לנשיאות - חרף התנהלותו השנויה במחלוקת - ובטון מתנשא הוא מעיר לנציג הממשלה בדיון - "אל תהלֵך עלינו אֵימים." אין כנראה זכות לפרקליט הממשלה, באין לה זכות להיות מיוצגת כדין על-ידי היועצת המשפטית, אפילו להעלות טיעון מתבקש שהנושא 'אינו שפיט' או ביקורת על כך שהשופטים לוקחים לעצמם בנושא כה גורלי את הסמכות ללא האחריות. הדיון בבג"ץ הוכיח שהחשש הכבד של השופט יצחק לנדוי מפני המהפכה של השופט אהרן ברק אכן התגשם. מערכת המשפט לקחה את הסמכות להפוך לרשות שמעל לרשות המחוקקת. המאמר של משה גוטמן בגיליון ערב פסח ב'המודיע' חושף מציאות אפלה מאוד במערכת המשפט. לצערנו, את ההתנגשות הזו חזה יובל אלבשן באתר ynet, 7 במרס 2013: 'מלחמת הרשויות הזו נראית כמו שתי רכבות דוהרות זו מול זו לקראת תאונה חוקתית קטלנית. וחמור מכך - מלחמת אחים, שעדיין לא החלה למעשה אך בהחלט מתקיימות בדיבור וגם במחדל, בסירוב להגיע למילואים או בסירוב למתן שירותים חיוניים."

כופים על העם דיקטטורה שיפוטית

גם אם דמוקרטיה מאפשרת שינוי מגמה, השופטים בעליונים לא יסכימו לעולם לוותר על השליטה המכרעת שלהם בבחירת השופטים לפי המצב הנוח להם. אחרי המהפכה של אהרן ברק הם ימשיכו את נישול הממשלה מסמכויותיה. אנו בדרך להסכמה, שהבחירות והדמוקרטיה אינן חשובות. הנה שוב - קבוצת טייסים קמה להכתיב לנו אם להמשיך להילחם בעזה או לא. להם יש יכולת לשבור את הכלים, וראינו בעבר לאן כל זה הוביל. לצערנו, יש בכך ביזוי של מחצית העם ויותר שניצחה בקלפי, ואין לה סיכוי להשמיע את קולה ולשנות את התוואי. יובל אלבשן לא חשש להעלות פגיעה כה אנושה בדמוקרטיה במאמרו כבר בתחילת המאבק נגד הרפורמה. כך כתב בידיעות אחרונות ובאתר ynet ב-19 לפברואר 2023: "לכאורה לא יקרה דבר. המצב פשוט ישוב לקדמותו. אני חושש שלא. יותר נכון, אני חרד שלא. אני חרד שאם זה יקרה, רבים מדי יבינו שאין באמת "קול אחד לכל אחד" אלא יש מעמד ראשון ושני (בכירי ההון, המשפט, הצבא והתקשורת) שקובעים למול המעמד השלישי (העם) שלא באמת משפיע בבחירתו. יהיה גם ברור שאותן אליטות לא מהססות להפר את כללי הממלכתיות המאחדת שנוצרו על-ידי דוד בן-גוריון אם ההפרות משרתות אותן. תובנות כאלה, במיוחד על מצע הטראומה מהדרך שבה בוצעה ההינתקות, עלולות להוביל למיאוס סופי מהדמוקרטיה ולקיצה. הפעם באמת".

ההיסטוריה המבישה של בחירת השופטים לעליון

וכאן חובה להביא את ההיסטוריה של בחירת שופטים לעליון, וללמוד עד כמה המדרון חלקלק, ועד לאיזו מדרגות בזויות הידרדרה מערכת זו בבואה לבחור שופטים לעליון. רק לאחרונה, בערב חג הפסח, התפרסם בעיתון 'המודיע' מאמר של משה גוטמן שחושף את המכשלות בבחירת שופטים לעליון - ונביא לדוגמה את השיקולים האפלים בבחירת השופטים לעליון בעת הקמת המדינה. מסמך מבהיל. מצמרר לקרוא כיצד 'מסמך חסוי' שכתב חיים כהן - שלימים הפך ליועץ משפטי לממשלה ובהמשך למשנה לנשיא בג"ץ. מי שקורא את התחקיר של משה גוטמן ב'המודיע' מגלה, כיצד התמנו שופטים לעליון על-סמך רשימה חסויה ובה המלצות על שופטים ללא כל בדיקת עובדות - אלא על-סמך 'רינונים' והערכות לא בדוקות שקיבל חיים כהן משופטים מסוימים על עמיתיהם - גד פרומקין שהיה נשיא בג"ץ בימי המנדט סולק לחלוטין: "האמת היא, שהמסמך החסוי והמרושע גרם עוגמת נפש לשופטים רבים, שקידומם נבלם בגלל מה שנכתב עליהם. חלקם אף פוטרו בשנים שאחר כך בגלל המסמך החסוי ומידע שנאגר בו נגדם, ללא ציון מקורות, ללא בירור ראיות, וסתם מתוך 'איסוף מידע'...".

ביזוי של שופטים ממוצא מזרחי - בושה!

לסיפור דחייתם הבוטה של מועמדים מזרחיים לשיפוט בעליון יש כמובן היסטוריה שמטילה צל כבד על מערכת המשפט. כולם זוכרים הערות של השופט אהרן ברק בנושא, ובימים אלה המצב החריף. למרות ניסיונות של שר המשפטים להוביל לפתרונות שיהיו בהסכמה רחבה, הנושא לא צלח. היהירות של השופט יצחק עמית וחבריו גרמה להם לדחות על הסף מועמדים מעולים לשיפוט כמו דוקטור אביעד בקשי ודוקטור רפי ביטון. מדובר במשפטנים בעלי רקורד מפואר שפרסמו מחקרים מבריקים בשדה המשפט. בתחקיר של משה גוטמן על המינויים במערכת המשפט ערב הקמת המדינה, תמצאו סיפור דומה, שבו יש פגיעה קשה בשופט אהרון שמש בעל-רקע משפטי מפואר - וכל זאת על-רקע מוצאו המזרחי. הנה הציטוט מתוך 'המודיע': "לפי עדויות שונות התייחסו אליו בצמרת החדשה של המשפט הישראלי ב'אליטה הייקית' הידועה, כאל 'טורקי' בגלל הרקע העותומאני שלו. קידומו עוכב, ולמרות הוותק והניסיון שלו לא מונה לנשיאות בית המשפט המחוזי". באותו 'מסמך חסוי' נכתבו הערות שליליות על שופטים מזרחיים, כך למשל על השופט עמנואל ידיד-לוי - יש הערכות מבזות. יש ציטוט החוקר נתן ברון: "לדעתי, גם זו דוגמה ליחס המזלזל של המשפטנים ה'אירופים' כלפי משפטנים ספרדים, יוצאי עדות המזרח". עכשיו תבינו מדוע מרשים נציגי העליון לבזות משפטנים עילויים כדוקטור בקשי ודוקטור ביטון. אהרן ברק גמגם בנושא שופטים מזרחיים. נורא! היועמ"שית פוגעת במעמד הממשלה והשופט נעם סולברג כותב על פסקי דין שציטטה בנושא אודליה מינס: "לא שוכנעתי, כי יש באסמכתאות אלה בסיס, או אף אזכור, לסטנדרט זה". מיארה מובילה למצב, שאליו מייחל דן מרידור בראיון לנווה דרומי: "אני אומר שבית המשפט צריך להיות מעל הכנסת". האם החברה הישראלית תשלים עם הכניעה ליועמ"שית ולשופטי העליון? לשליטה נצחית של האליטה? לביזוי הבחירות במדינת ישראל?