מוקדם יותר הבוקר אישרר הבית העליון של הפרלמנט הרוסי, "מועצת הפדרציה", את הסכם השותפות האסטרטגית המקיפה עם אירן. תוקף ההסכם הוא ל-20 שנה, עם אפשרות להארכתו. בתקשורת הרוסית מציינים שההסכם המקיף מכיל בסך-הכל כ 47 סעיפים בתחומים שונים. אחד הסעיפים קובע למשל שאם אחד הצדדים יהיה "נתון לתוקפנות", אז הצד האחר מתחייב שלא להעניק סיוע לתוקפן, ויבקש להקל על יישוב הסכסוך על בסיס אמנת האו"ם. שימו לב - זוהי כמובן לא ברית הגנה, והצדדים לא מתחייבים לסייע צבאית זה לזה אם אחד מהם יותקף. זו נקודה קריטית בעיתוי הנוכחי, בצל האפשרות שארה"ב, ישראל או שתיהן יחד יחליטו לתקוף את אתרי תוכנית הגרעין של אירן. למרות שזו אינה ברית הגנה, ההסכם משדרג באופן ניכר את השת"פ הביטחוני טכנולוגי בין המדינות, וכולל גם סעיפים על הדרך להתמודדות משותפת עם הסנקציות המערביות, בניית מתקני אנרגיה גרעינית, חיזוק היציבות באזור הים הכספי, ועוד. דווח גם ששירותי המודיעין והביטחון של שני הצדדים מקיימים אינטראקציה במסגרת הסכמים נפרדים, שתוכנם לא נחשף. הנשיא פוטין חתם על ההסכם מול מקבילו האירני מסעוד פֶּזֶשְכִּיָאן בעצת ביקורו במוסקבה בחודש ינואר, והבית התחתון של הפרלמנט, ה"דומא", אישר את ההסכם ב-6 באפריל. במערב מודאגים במיוחד מפרטי השת"פ הביטחוני טכנולוגי בין המדינות, ומהאפשרות שרוסיה תסייע לאירנים בכל הקשור לשיתוף ידע טכנולוגי צבאי הקשור לשלבים הקריטיים של תוכנית הגרעין האירנית, אם זו אכן תבחר להתקדם במסלול הזה. כל זה תלוי כמובן לא מעט בגורל המו"מ שמקיימת כעת אירן מול ממשל טראמפ בסוגיה. אחד הדיווחים המעניינים בהקשר הזה בסוגייצ המו"מ, שמתחבר גם ליחסים המתחממים בין וושינגטון למוסקבה, למרבה הטמטום, הוא שרוסיה תסייע ביישום ההסכמות האפשריות בין הצדדים. טראמפ כמובן סומך על פוטין, ועלול להפקיד בידיו יישום חלק מהסכם עם אירן, למרבה האיוולת.