ביום שמחתה של התורה בחודש תשרי בשנת תשפ"ד מאות רבות של פלשתינים תושבי רצועת עזה, מאורגנים בתנועת החמאס, פגעו בריבונות הישראלית בחדירתם לעשרים יישובים בנגב וביצעו מעשי טבח אכזריים באלף שמונה מאות אנשים, בזזו ושרפו, אנסו וחטפו אזרחים מבתיהם וזרקו אותם לכלובים מורעבים ומעונים.
ישראל יצאה למלחמה מוצדקת נגד מבצעי הטבח האכזרי הנמנים על ארגון החמאס הרצחני, שֶׁדִּמְְּמוּ בְּדָם אֶת כָּרֵי הַדֶּשֶׁא הַמּוֹרִיקִים בְּנִירִים וּבְרֵעִים, בְּזִיקִים וּבְכִסּוּפִים, בִּשְׁדֵרוֹת וּבָאֳפָקִים. זו הייתה זכותה וחובתה של מדינת ישראל להגיב לנוכח הפגיעה בריבונותה, ולנוכח קבלות הפנים ל"גיבורי" הטבח האכזרי המלוות מצהלות השמחה בכיכר פלשתין בעזה.
בכאב אני כותב, שהמלחמה המוצדקת של ישראל נגד ארגון רצחני הנושא את השם חמאס, עלתה על שרטון של מלחמת נקם של הרס מוחלט בשכונות שלמות ופגיעה לא מוצדקת בזקנים, נשים וטף שאינם מעורבים.
ממשלת ישראל הציבה לפני שנה וחצי שני יעדים מוצדקים למלחמה - מיטוט מוחלט של שלטון החמאס ושחרור כל החטופים. לצער כולנו, שני היעדים לא הושגו. כיום ישנם עוד חטופים בעזה חלקם ירויים בגופם, והחיים ירויים בנפשם. לצערנו, ישנה נוכחות חמאסית למרות כל הפגיעות הקשות שספג.
אחרי שנה וחצי של לחימה אין מנוס מקריאה לממשלת ישראל להפסיק את מסע מלחמת הנקם, הזורעת הרס והרג ברחבי רצועת עזה וללכת לקראת עסקה כואבת, שיש בה הכרזה על הפסקת הלחימה ושחרור מחבלים שביצעו מעשי חבלה אכזריים, כדי להשיב את כל בנינו ובנותינו. להחזיר את החיים לבתיהם והמתים למנוחה בהרי מנוחות בישראל.
כולנו בישראל התעוררנו לבוקר של שמש, ואסור לנו להשלים עם מציאות, שבאותם הרגעים אחים שלנו מורעבים, מושפלים, מעונים ואזוקים באזיקים, כשהם חיים בתוך כלובים מצחינים למעלה מחמש מאות לילות ללא קרן שמש.