אתמול בהפגנה מול ביתי, הגיעו נציגי משפחות קלדרון וקציר. הזמנתי אותם פנימה לשיחה.
ישבנו, שוחחנו, ראיתי מקרוב את הכאב ואת התקווה. הייתה שיחה אמיתית וכנה כאשר מולי יושבות משפחות שכואבות, כמו כל עם ישראל, את החסרון של 59 חטופים שעדיין בעזה.
משפחות שיקיריהן חזרו משבי ואחרים נרצחו ביניהם אלעד קציר הי"ד שנרצח וגופתו חולצה.
אמרתי להם את מה שאני מאמין בו בלב שלם - חמאס מתחזק מהריב הפנימי בינינו. הוא מנסה לשבור אותנו מבפנים, להתיש אותנו ולסכסך בינינו. חמאס ישחרר חטופים רק כאשר ירגיש לחץ צבאי כבד.
והיום - שוב הוכחה כואבת: חמאס דחה את ההצעה לשחרור החטופים. כעת אסור לנו להסס. זה הזמן להגביר את הלחץ, להפעיל כוח צבאי נחוש ובלתי מתפשר - רק כך נכריח את חמאס להחזיר את כל חטופינו ונוכל למוטט את שלטונו.