אחת הבעיות הקשות בפרשה זו: היעדר גורם ממלכתי מוסכם שיגשר בין הצדדים.
חסר מבוגר אחראי, מקור סמכות:
- נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר עמד בראש הוועדה לחקירת רצח רבין. החלטות הוועדה התקבלו על-ידי הציבור - שהיה מפולג לא פחות מהיום - לא במעט נוכח מעמדו של שמגר כאיש אציל, ישר-דרך ונטול פניות.
- נשיא המדינה חיים הרצוג העניק חנינה לחשודים בפרשת קו 300. הציבור היה קרוע אז - בין אלה שדרשו מיצוי הדין עם אנשי שב"כ שהרגו מחבלים שבאו לרצוח אזרחים, לבין אלה שביקשו לגונן על אותם גורמים שפועלים לילות כימים להגן על מדינת ישראל ואזרחיה.
ניתנת האמת להיאמר: נשיא בית המשפט העליון
יצחק עמית, ונשיא המדינה
יצחק הרצוג, לא נתפסים כמקור סמכות בקרב הציבור בישראל - ימין, שמאל, חילונים, חרדים, וכו' וכו'. שניהם שנויים במחלוקת במידה ניכרת. לדעתם או לעמדתם משקל נחות יחסית ביחס לנפילים דאז: חיים הרצוג ומאיר שמגר.
בנסיבות אלה, לא נמצא ולו גורם אחד שישמש "מבוגר אחראי" - כזה שראש-ה
ממשלה בנימין נתניהו, ראש השב"כ רונן בר, או היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ירכינו ראש בפניו ויקבלו את עמדתו או הכרעתו.
וכך אנו, כציבור, מתדרדרים למחוזות אפלים.
הציבור מאבד אמון, מעמדו של שירות-הביטחון נפגע קשות, ובית המשפט העליון חוטף מכל הכיוונים - מן הימין, מחמת התערבותו בבלימת הדחת רונן בר; ומן השמאל - על כך שבג"ץ לא מתווה דרך לסילוקו של נתניהו בעילה של נבצרות.
הסכנה: משבר חוקתי
רונן בר עומד להגיש תצהיר לבית המשפט העליון. לא צריך להיות נביא כדי לדעת שהוא ינצל את ההזדמנות כדי לחשוף מידע סנסציוני ו/או לפגוע בנתניהו ולהרוויח זמן בתפקידו כראש שב"כ.
אם בג"ץ יקבל את העתירה מעבר לצו-הביניים שכבר הוצא - ספק גדול אם כך יקרה - עלול להיווצר מצב תקדימי שבו הרשות השופטת מורה לרשות המבצעת לשוב ולשתף פעולה עם אדם שאיבדה בו אמון, וזאת בתקופה שהמדינה מצויה במצב מלחמה ומתמודדת בכמה חזיתות. המשמעות: שבירת האיזון בין רשויות השלטון ופגיעה בעקרונות יסוד של שלטון החוק בישראל.
בנסיבות אלה, המחיר כבד מנשוא:
כל זמן שרונן בר נותר בתפקידו - תדמיתו של השב"כ נסדקת.
לפי מידע שהובא לידי, חלה ירידה ניכרת בביקוש להצטרפות לשירות. זוהרו עומם.
בציבור גוברת התחושה שהשירות אינו עוד ניטרלי, אלא נגוע באג'נדה מוסדית נגד הממשלה. מדובר בפגיעה אסטרטגית באמון הציבור במערכת-הביטחון.
רונן בר צריך לפרוש מיד
רונן בר צריך לפרוש מיד.
זוהי חובתו המשפטית, הציבורית והמוסרית גם כלפי הנרצחים בטבח.
רונן בר זכאי לשפוך אש וגופרית על נתניהו - אם יש בידיו מידע מתועד וממוסמך.
רצוי שהוא אף יביא לידיעת בית המשפט העליון או לגורמי אכיפה כל מידע בעייתי - לבדיקה או לחקירה. אך בשורה התחתונה, ואם אכן רצונו בטובת המדינה ובטובת שירות-הביטחון הכללי, עליו להודיע, תוך ימים, לכל היותר, על מועד סיום כהונתו.
מערכת משפטית אחראית אמורה הייתה להוביל את שני הצדדים לפתרון מוסכם וקרוב.
תפקידו של בג"ץ בישראל אינו רק לנפק פסקי-דין, אלא גם לפתור בעיות - אם באמירה, ואם בהנחיה.
אך האחריות העיקרית לפתור את הסבך שנוצר מוטלת על רונן בר עצמו. אם לא למען עצמו - אזי שיפעל למענם של קורבנות הטבח, לוחמי מערכת-הביטחון, הפצועים ובני משפחות הנרצחים.
כל דחייה נוספת, כל עיכוב בקבלת החלטה - מחריפים את המשבר, מסכנים את ביטחון המדינה ואזרחיה, ומעמיקים את אובדן האמון הציבורי במוסדות המדינה.