"השר [נתניהו] כלל לא היה מעורב בגיבוש העמדה ואף לא מצא לנכון להעיר הערות על העמדה שגובשה ללא מעורבותו", כתוב במסמך מסכם בעניין ההחלטות שהתקבלו במשרד התקשורת בעניין חברת בזק, שעליהן נסוב תיק השוחד של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "לא הייתה מעורבות קודמת של השר בגיבוש המדיניות טרם הועברו המסמכים אליו לחתימה, ונוסח המסמכים הסופיים שהועברו לחתימתו של השר היה מוסכם על כל הגורמים המקצועיים שהיו מעורבים בגיבוש ההחלטה... ההחלטות הנוגעות לבזק שהתקבלו על-ידי ראש הממשלה ושר התקשורת לא היו כרוכות בהפעלת שיקול דעת חריג לגבי בזק, וההחלטה התמצתה באימוץ עמדת הדרג המקצועי ללא דיון". הדברים נשמעים כסיכום תקיף של הסנגוריה בתיק השוחד נגד נתניהו. אבל לא, לא הסנגור כתב את הדברים הללו אלא דינה זילבר, במסגרת תפקידה כמשנה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט. מכתבה מן ה-5 במרס 2017, שמתפרש על פני שבעה עמודים ובו מצויות האמירות הללו, נכתב במענה לשאלות שהפנה מבקר המדינה. היא חיברה את תשובתה לאחר בירור מקיף שמשרד המשפטים ערך עם משרד התקשורת והיועצים המשפטיים שלו שעסקו בעניינים הללו. ופנייתו של המבקר אל משרד המשפטים באה בעקבות בקשתו של ראש-הממשלה עצמו – הוא ולא אחר – שיבדקו את החלטותיו ויווכחו שהן נעשו אך ורק על דעת גורמי המקצוע, זאת לאחר שעיתונאים מסוימים פרסמו את טענותיהם עליו (או המצאותיהם, על-פי בחירתכם) בעניין בזק.

משרד המשפטים בחן – וקבע: לא נפל פגם בהחלטות נתניהו

ובכן, מסתבר שמשרד המשפטים בדק את הנושאים הנוגעים להחלטות משרד התקשורת בעניין בזק וחתימות נתניהו, וקבע במפורש שההחלטות נעשו באופן תקין לגמרי, שלא הייתה שום מעורבות חריגה של ראש הממשלה שהיה אז גם שר התקשורת, ושהוא, כנדרש בחוק, בסך-הכל הוסיף את חתימתו על מסמכים שהוגשו בסוף התהליך, לאחר שכל הדרגים המקצועיים המליצו ואישרו את המהלכים. יתר על כן, חלקים ממכתב זה של זילבר מצוטטים בדוח מבקר המדינה בנושא – דוח שלא במפתיע מאמץ את מסקנותיהם של משרד המשפטים ומשרד התקשורת, על כך שלא נפל שום פגם בעצם ההחלטות של משרד התקשורת וממילא בחתימתו של השר עליהן. כיצד, אם כן, מתיישב הדבר עם החלטת היועמ"ש מנדלבליט בינואר 2020 להגיש כתב-אישום בגין אותן חתימות של נתניהו, בלי שתהיה בכתב-האישום כל התייחסות, ולו ברמז, לאמירות המזכות הללו של המשנה שלו? אם יאמרו אולי שמנדלבליט פשוט לא ידע על המסמך המזכה שחיברה דינה זילבר, הרשו לי להטיל באפשרות זו ספק. זאת לא רק בשל העובדה שמדובר במסמך הנוגע לראש ממשלת ישראל, אלא גם בשל העובדה שדינה זילבר שימשה כמשנה של מנדלבליט לאורך כל דיוני הפרקליטות בתיק ובעת ההחלטה על הגשת כתב-האישום, וכן כי את תוכנו של דוח המבקר המזכה העלו הסניגורים בפני מנדלבליט בשימוע שהוא ערך לנתניהו. האם ייתכן שכל 25 פרקליטי משרד המשפטים (כולל "צוות האיפכא מסתברא" המהולל) לא היו מודעים לאותו בירור מקיף שנעשה במשרדם ולמסקנותיו המזכות והחד-משמעיות? הדבר כמובן לא ייתכן – הן לאור מה שציינתי, הן לאור העובדה שדוח המבקר, המתייחס ולו גם חלקית לתשובה המזכה של דינה זילבר, פורסם ברבים ביולי 2017, והן לאור זה ששלמה פילבר, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת, הפנה את חוקרי המשטרה במהלך חקירתו אל הבירור המזכה שערך משרד המשפטים בנושא.